"RECASTING' פיסול יווני ורומי קדום בעידן הדיגיטלי, תערוכה חדשה

download.jpg

Left: Maggi Hambling, Aftermath (sleeper), 2014. Image courtesy of the artist. Right: REILLY, Michael Jackson, 2015. Image courtesy of the artist.

 

ז'אנרים אמנותיים מעטים אפופים במיתוס כמו זה של הפיסול היווני והרומי הקדום. פסלים עתיקים אלה, בשיש הלבן הבוהק שלהם המוצגים בתיבות תצוגה, נראים כדוברים שפה זרה בלתי אפשרית, מעולם כה רחוק וחסר מובן בהווה.

התפיסה הרווחת היא שהאמנות היוונית העתיקה, הינה אכן עתיקה. בחלקו זה בשל האופן שפסלים אלה מוצגים – כאובייקטים סטואיים במוזיאון, ולא כפיסות שהוחיו בשל קונטקסט רלוונטי. תערוכה חדשה במוזיאון לארכיאולוגיה קלסית בקיימברידג' בכותרת "RECASTING' משתמשת באוסף העצום של האוניברסיטה, מעל 600 יציקות גבס מהמאה ה-19 של פסלים קלאסיים על מנת לזעזע את התפיסה המקובלת. התערוכה מעמתת יצירה של שבעה אמנים עכשוויים עם הפסלים היווניים והרומיים, ומבקשת להציג את הצעד המכריע הראשון לשינוי אופן הראייה שלנו שאנו כה רגילים להשתמש בו בעת ביקור במוזיאון. "פסלים קלאסיים הינם מוכרים מאוד", אומר רוט אלן Ruth Allen חוקר שאצר את התערוכה יחד עם James Cahill. "כמעט ואינכם מביטים בהם ממש יותר – הם כה אייקוניים". למטרה זו, האמן יליד סקוטלנד, ריילי  Reillyיצר קולאז' המשלב את הצורות המושלמות של הפסלים הקלסיים עם סלבריטי בני הזמן כמו מייקל ג'קסון וריהאנה. הוא מכניס פנים מוכרות לאיקונוגרפיה עתיקה, "ומושך את הצופה להסתכל ביצירה העתיקה שמקושרת לאימז' חדש", מציין אלן.

הפסלים היוונים והרומיים העתיקים ששרדו עשויים על פי רוב באבן לבנה ושיש לבן, ונתפסים לעתים קרובות כסמלים של כוח זכרי לבן. (רבים אינם יודעים שיצירות אלה היו צבועות במקור בצבעים בוהקים). העבודה של ריילי גם מזכירה לנו, כפי שאלן מסביר, "שהעולמות היווני והרומי היו עולם רב תרבותי יותר מאשר אנו חושבים". חלק מהאלים שתרבויות עתיקות אלה עבדו הינם יבוא מהמזרח הקרוב, ולפיכך ראיה לרמה שבה יוון ורומא, שנראות כיום ע"י חלק מהאנשים כ"אידיאל מערבי", הושפעו באופן מעמיק ע"י תרבויות ים תיכוניות, מהמזרח התיכון ואפריקה.

בעוד שהאמנים העכשוויים עוזרים לנו לחשוב מחדש על העבר, העבר אף הוא מסייע לנו לחשוב על ההווה. "במובן הנרחב יותר, איך אנו מסתכלים על אמנות או אף מחליטים שמשהו הינו יצירת אמנות, קשור מאוד לקלאסי", אומר Cahill. התערוכה כוללת וידאו משל Rosie O'Grady, שם האמנית צילמה אוסף יציקות גבס קלסיות  כמו זה שבקיימברידג'. "בווידאו זה, המצלמה שלה עוברת על אוסף הפיסול הקלסי, מסתכלת בו מכל הזוויות באופן שמזכיר את הדרך שבה הסתכלו על פסלים קלסיים במשך מאות – באופן קפדני מאוד, זווית אחר זווית", מסביר Cahill. הוא מוסיף שלצד דרכים אחרות להתבונן באמנות, סגנון חקר זה, שהינו עדיין כזה שבו הסטודנטים לומדים להסתכל על פיסול עכשווי, "קודש בעתות קלסיות ונשאר רלוונטי כעת כשם שפעם".

וכשאנו מסתכלים, אנו מוצאים שהיוונים והרומיים הקדומים נאבקו לעתים קרובות בנושאים שחשובים לנו גם כיום. "אמנות יוונית ורומית הינה עדיין בעלת ערך לחשיבה אודות מגדר, סוגי גוף, סלבריטי", מסביר אלן, ומוסיף ש"הדרך שבה אנו חושבים על הגוף קשורה לקלסי".

האופן שבו אנו מסתכלים על עבודות אמנות עתיקה כאובייקטים ייחודיים, מנוגד לדרך שבה הן נעשו. בחלקם הגדול, פסלים עתיקים לא היו יצירה אחת ייחודית, שכן רבים מהאוריגינלים ביוון העתיקה ניצוקו בברונזה (מה שאפשר לפולשים להתיך אותם, ומסביר איך רק העתקי השיש שרדו עד לימינו). מה גם שפסלים אלה נוצרו על פי רוב כאובייקטים פולחניים – פונקציה שאינם משמרים יותר.

 

Kaplan, I.(2016, September 10). Re: How Ancient Greek and Roman Art Can Speak to a Digital Age. Retrieved from https://www.artsy.net/article/artsy-editorial-how-ancient-greek-and-roman-art-can-speak-to-a-digital-age

Wish you were here V&A announces details of Pink Floyd exhibition

3137

Pink Floyd in 1967, with Nick Mason, Rick Wright, Roger Waters and Syd Barrett. Photograph: Marc Sharratt/Rex Features

בעקבות ההצלחה הגדולה של תערוכת דיוויד בואי במוזיאון ויקטוריה ואלברט, לונדון, עומדת להיפתח באביב 2017 רטרוספקטיבה ללהקת פינק פלויד.

מוזיאון ויקטוריה ואלברט הידוע בשמו V&A הינו מוזיאון המוקדש לאמנות, עיצוב ומיצג, מסרה האוצרת ויקטוריה ברואקס Victoria Broackes בהודעה לעיתונות. "פינק פלויד מתחו את הגבולות האמנותיים, יצרו הקשרים בין מוזיקה לאפקטים חזותיים, וחלק מהתיאורים האייקונים ביותר בתרבות הפופולרית".

בתערוכה יוצגו 350 אובייקטים כולל כלים, שירה הכתובה בכתב יד, פוסטרים, רישומים ארכיטקטוניים והדפסים פסיכודליים, חלקם מהארכיון האישי של חברי הלהקה, ובנוסף חומרים המצויים ברשות המוזיאון ולא נחשפו עד עתה לקהל.

אוהבי הטכנולוגיה יוקסמו לשמוע שיוצג סט ההופעות the Azimuth Co-ordinator, , במערכת שמע קוודרפונית (מערכת שמע העוטפת את השומע מארבעה צדדים),  וכן ג'ויסטיק שפינק פלויד השתמשו בו כדי ליצור אפקטים קוליים בזמן ההקלטה.

הקורדינטור נמצא באוסף המוזיאון, ושימש לראשונה בקונצרט שנערך במאי 1967 ב-Queen Elizabeth Hall בלונדון.

חגיגות 50 השנה לפינק פלויד יערכו במקביל לתערוכה ב-V&A. התערוכה מוצגת כמציעה חוויה דוגמתה לא נודע עד כה. ברואקס אמרה:  "זו נקודת מפנה ללהקה ונקודת מפנה משמעותית למוזיקת הרוק".

ניק מייסון, המתופף בלהקת פינק פלויד, אמר שהתערוכה באה בזמן שבו כל הלהקות פועלות באותה דרך. "זה לא התאים לנו בכלל והיו להקות אטרקטיביות יותר מאתנו שקסמו בזמנו לקהל. נדרש לנו המרחב שלנו לעשות את הדברים בדרכנו אנו".

ה-V&A הכריז על מכירת כרטיסים ועל התערוכה באמצעות חזיר ורוד מתנפח מעופף שנחת לבסוף בחווה בקנט.

הלהקה הוקמה ב-1965 ע"י הסטודנטים סיד בארט, רוג'רס וואטרס, ריצ'רד רייט ומייסון. בארט, שעזב את פלויד ב-1968, ומת ב-2006, ודוויד גילמור שהצטרף מאוחר יותר. חברי הלהקה שנותרו משתפים פעולה לתערוכה ב-V&A.

התערוכה גם מציינת יובל לסינגל הראשון של הלהקה, הסינגל הראשון של הלהקה, ארנולד ליין –  (Arnold Layne)  יצא בתחילת 1967; שיר שערורייתי  זה אודות גבר הנוהג לגנוב בגדי נשים מחבלי כביסה וללבוש אותם, נכנס לעשרים הגדולים של בריטניה. השירים הבאים שיקפו הקשרים לסמים, בעיקר לאל אס די.

תערוכת פינק פלויד תפתח ב-13 במאי ותוצג במשך 20 שבועות.

מימין לשמאל: Album cover for Pink Floyd’s The Dark Side of the Moon. Photograph: Alamy;  Syd Barrett and the rest of Pink Floyd rehearse for the May 1967 show at the Queen Elizabeth Hall. Photograph: Nick Hale/Getty Images; Nick Mason of Pink Floyd outside the V&A as a pink inflatable pig flies above the museum. Photograph: Peter Nicholls/Reuters;  Album cover for Pink Floyd’s Animals. Photograph: V&A

Brown, M.(2016, August 31). Wish you were here V&A announces details of Pink Floyd exhibition [Web log message]. Retrieved from  https://www.theguardian.com/music/2016/aug/31/vanda-announces-details-pink-floyd-exhibition-museum-london

ART021, שנחאי

larger

 

 He Yunchang, Dream Journey – From Fukuoka Asian Art Musuem to Mount Fuji 2009 Ink Studio

resize

ART021 2015. Photo courtesy of ART021

ART021 נקרא עפ"י קוד החיוג של העיר שנחאי והולם ל-T : צעיר, טרנדי ומאוד אופנתי. במהלך שלוש שנים קצרות, היריד הפך למשמעותי בלוח האירועים של שנחאי: עם ביתנים מ-75 גלריות.

ART021  נוסד ע"י PR honcho Bao Yifeng וע"י מנהל הגלריה הקודם Kelly Ying (מייסד שותף אחר, David Chau, הקים את קרן C.C  בפסטיבל האמנות העכשווי PIMO  בדיוק בשבוע זה). יש בו כעת סקציות רבות – גלריות ראשיות; פרויקטים בסקלה קטנה של 1+1; תערוכה מיוחדת ע"י אוסף Beijing Council; וסקציית פיסול חוץ, BEYOND Public Projects, ביניהם – כשם שסדרה של סימפוזיונים חינוכיים.

ART021 ממוקם כעת במרכז התערוכות של שנחאי במערך של ארכיטקטורה סובייטית ניאוקלסית. המיקום מרכזי, ומאוכלס בגלריות יוקרתיות ואמנים מדרגה ראשונה. מי שגונבת את ההצגה היא גלריה גגוזיאן במה שמציין לא רק את ההסתערות הראשונה שלה   ב-ART021, אלא גם חזרתה ליריד בסין לאחר הפסקה של עשור. הגלריה מציגה טרנדים נועזים כמו Big Foot, 2014, של אורס פישר Urs Fischer. מסביב לפסל מוצבות עבודות של Thomas Houseago, Albert,  Oehlen ביציקת ברונזה, וכן יצירה על נייר של ריצ'רד סרה.Xi Li מנהל גוגזיאן בהונג קונג, העריך ש-80% מהיצירות נרכשו ביום הפתיחה, ושיבח את הפתיחות של אספנים סיניים לרבגוניות של היצירות. נקודה מעניינת : המובייל The Last Night of the World, 2013 של Dan Colen המתאפיין בהומור שחור, עם ידי  מיקי מאוז, סיגריות וכרית שהיתה בין הראשונות להימכר.

גם Lehmann Maupin היו מרוצים. "זהו יריד צעיר שקוסם לאספנים חדשים – בעיקר מהמכורה סין ומקוריאה," ציינה רחל להמן, והללה את האנרגיה והאיכות של ART021. מושכת תשומת לב מיוחדת היא עבודה חדשה משל Robin Rhode שנקראת Dragon, ומורכבת מ-18 הדפסים צילומיים ושוויה 80,000 יורו. מכירות בסופם של שני ימי הפתיחה כללו ציור בגודל ניכר של Billy Childish (45,000 יורו) וצילום סינמטקי נפלא, וארומה של רטרו משל Alex Prager (45,000 יורו). Melle hendrikse, מייסד C-Space בייג'ין תיאר בנייה איטית אך יציבה של כך. הוא היה מרוצה ממכירה של שלוש יצירות מידי האמן הסיני הצעיר He Wei (CNY -10,000-30,000) – עם הטונים מעין תכשיט והצורות הגיאומטריות – והעיר על העלייה של ART021 ממה שהורגש כ"יריד בוטיק" ב-2013, לפורמט הבלוקבסטר העכשווי שלו.. במינוחים של המכורה סין וטווח השוק שקיים שם, הם עשו עבודה טובה בהבאת אספנים," אמר הנדריקסה. "כגלריה, מה שאנו עושים כאן זה "להטיל" אמנים צעירים במחיר כניסה  פחות או יותר לשוק צומח של אספנים צעירים."

דומה הינו Antenna Space של שנחאי. הם מכרו את העבודה של Li Ming's 370 (2015), אחת מסדרה של עבודות המבוססות על מצתי סיגריה ותנאי העבודה של עובדי בית חרושת בסין, ונציג הגלריה Zian Chen דיבר בחיוב על מה שמציין את ההשתתפות השלישית של הגלריה שלו ב-ART021. מה שמושך קהלים הינה עבודת הווידיאו בשלושה מסכים של Guan Xiao (מהדורה 4 מתוך 5) המורכבת מצילומי ווידיאו footage מקוטעים, מאוחדים בריתמוס. זה הוצג בפריז לונדון מוקדם יותר בשנה זו, והודות ל ICA London תצוגת יחיד ב-2016 – וכמובן פרס Hugo Boss Asia Art בשנה זו – זו אחת העבודות שלבטח יש לצפות בהן.

תופסת עמדה משמעותית במקסימום של אפקט הינה Ink Studio עם הניאון במיצג תיבה מעץ של Yang Jiechang, God created the World, the Rest is Made in China (2015). עבודה פוטוגנית ביותר זו משכה תשומת לב רבה ביותר. המנהלת האקזקוטיבית Nataline Colonnello הסבירה שהאמן שהתחנך בצרפת וגרמניה תופס מקום ניכר במערב, וגם תופס את תשומת הלב של אספנים מאסיה. תערוכת "מזוודה" showcase במטרופוליטן כחלק מ-Asian Contemporary Art Week בניו יורק עוררה עניין, עם העבודה  ..(CNY 19,600,000) וגם קוסמת למספר מוזיאונים בינלאומיים.

Arnold, F (2015, November 21). Re: ART021 Cements Its Place as the Chic Mainstay of the Chinese Art Market [Web log message]. Retrieved from https://www.artsy.net/article/artsy-editorial-art021-cements-its-place-as-the-chic-mainstay-of-the-chinese-art-market

"גרילה גרלס"! תערוכה חדשה בגלריית וויטשאפל, לונדון

26422776

שלושה עשורים לאחר שהחלו לחשוף את אי-השוויון בעולם האמנות, קבוצה אנונימית של אקטיביסטיות פמיניסטיות עוטות מסכות שכונו "נערות הגרילה" עומדת להציג בתערוכה ראשונה המוקדשת להן בבריטניה.

הקבוצה תסקור בקיץ זה יותר מ-400 גלריות אירופאיות כדי לבדוק באם התערוכות וחקר תולדות האמנות במוזיאונים מייצגים שונות וגיוון.

זהו קרב שעדיין יש ללחום אותו, אמרה Iwona Blazwick, מנהלת גלריית ווייטצ'פל בלונדון, שהזמינה את "נערות הגרילה". "הייתי בקונסטמיוזיאום בבזל כשהן תלו מחדש את האוסף כולו מ-1900 להווה ואני חושבת שזו קבוצה בת חמש נשים. עצוב שזה עדיין הסיפור".

קבוצת "נערות הגרילה" הוקמה כקולקטיב בניו-יורק בשנת 1985. כל חברה קיבלה את שמה של אמנית מתה כפסיאודון; למשל, פרידה קאלו וג'ורג'יה אוקיף. בציבור הן מסתירות את הזהות שלהן מאחורי מסיכות גורילה.

האמניות, האשימו גלריות שאין ייצוג מספק לאמניות, ואת המבקרים שאינם כותבים דיים עליהן. פוסטרים נכללו "Do Women have to be naked to get into the Met Museum?"  וכן "It's Even Worse in Europe".

בלזוויק עבדה בטייט מודרן כשנפתח ב-2000 וכלל את "נערות הגרילה" בקטלוג טייט מודרן, שציין את פתיחת הגלריה. "להזכירנו זו היתה מלחמה שיש עדיין ללחום. נשים הודרו באופן סיסטמתי ממוסדות ומוזיאונים".

"נערות הגרילה" משתמשות במחקר ובהומור על מנת לחשוף אמיתות. הן אינן מיוצגות ע"י גלריה כלשהי והן מוחות נגד מוסדות, כך שיש אירוניה בכך שהן מוצגות במוזיאונים כגון גטי וטייט, והעבודות שלהן מופיעות באוספי הקבע שלהם.

התכניות לוויטצ'פל כוללות כרזה והצגה ציבורית אודות 31 שנות אמנות אקטיביסטית ב-1 באוקטובר. חומר מחקרי בו השתמשו בנות הקבוצה יוצג גם כן.

Brown, M.(2016, July 19). Re: Feminist art activists the Guerrilla Girls get first dedicated UK show. Retrieved from https://www.theguardian.com/artanddesign/2016/jul/19/guerilla-girls-feminist-art-activists-first-uk-show-whitechapel

 בצילומים:

Two of the Guerrilla Girls pose at a Tate Modern exhibition in 2006. Members of the group wear gorilla masks in public to hide their identities. Photograph: Christian Sinibaldi for the Guardian

  A Guerrilla Girls artwork castigating the Metropolitan Museum of Art in New York. Photograph: Christian Sinibaldi for the Guardian