"מגריט: בגידת הדימויים", תערוכה במרכז פומפידו, פריז

catalogue-magritte-centre-pompidouvisu-magritte-1-850x480.png

בתערוכה "Magritte: La Trahison des Images" המוצגת כעת במרכז פומפידו, פריז, יצירות מופת ידועות היטב ויצירות מוכרות פחות, של האמן, כולן השאלות מאוספים ציבוריים ופרטיים, ויש בה מבט רענן על אחת מדמויות המפתח של האמנות המודרנית.

"מגריט: בגידת הדימויים" חוקרת את עניינו של האמן בפילוסופיה, עניין ששיאו בפרסום ספרו של מישל פוקו Ceci n'est pas une Pipe (1973). בספר, אשר נכתב בהמשך לשיחותיו של פוקו עם האמן, בצד הקריאה הראשונית של היצירה, מצוי הפרדוקס שייצוג ואובייקט אינם היינו הך. היחס שבין האובייקט עצמו לבין הייצוג שלו על הבד. הוצאה של חפץ מהקשרו. ערעור הממשות וההיגיון. [1]

מגריט הצהיר בהרצאה ב-1936,  שהציור  Les affinités électivesשצויר ב-1932, סימל נקודת מפנה בעבודתו – נטישת האוטומטיזם והמקריות של הסוריאליזם המוקדם.[2] הציור בו מוצגת ביצה סגורה בכלוב, היה הראשון ביצירותיו שביקש לפתור את מה שהוא כינה "problem". לאחר המקריות ו"מפגש מקרי בין מכונת תפירה ומטריה"[3] הגיעה שיטה לוגית שביקשה פתרונות ל"בעיות" של נשים, של כסאות, של נעלים, של גשם… התערוכה פותחת במחקרו של מגריט בבעיות אלה, אשר מסמלות את נקודת המפנה ביצירת אותם שילובי מוטיבים, בלתי אפשריים לכאורה מהם מורכבת אמנותו:  וילונות, צללים, מלים, להבות, גופות מפורקים ועוד – שהוא מסדר ומארגן מחדש ללא הפסקה. התערוכה נענית לאתגר הפילוסופי לייצוג הוויזואלי, למשל, הווילונות עם ההתייחסות לסיפור העתיק המוזכר בקונטקסט של זאוקסיס ופרהסיוס; [4] המצאת הציור ועוד.

René Magritte… La trahison des images au Centre Pompidou de Paris Du 21 septembre 2016 au 23 janvier 2017

https://www.centrepompidou.fr/cpv/resource/c65EMjd/r45MbXB

https://www.centrepompidou.fr/cpv/resource/cBorexr/rAog7ea

[1] Michel Foucault This Is Not a Pipe With Illustrations and Letters by Rene Magritte, University of California Press 1973).

[2] בשנת 1924 פרסם אנדרה ברטון את "המניפסט הסוריאליסטי", ובו התייחס לסוריאליזם כמבוסס על אמונה במציאותן של צורות מסוימות של אסוציאציה שהוזנחו עד כה, על שלטונו הכו5555ל יכול של החלום ועל משחקה החופשי של המחשבה. הוא מוביל להרס התמידי של כל המכניזמים הנפשיים האחרים  ומציב את עצמו כממלא מקומם בפתרון בעיות החיים העיקריות.                                                                     האוניברסיטה הפתוחה, יחידה 10 – סוריאליזם הבריחה מכבלי ההיגיון. עמ' 1-2.

[3] ב"שירי מלדורור" של הרוזן של לוטריאמון (Isidore Ducasse, 1846-1870) מוזכרים צירופים ודימויים שיצרו זיווגים משונים ביותר ומעוררי דמיון. תיאור מפורסם הוא של אחד מקרבנות מלדורור, יצור שחציו אדם וחציו חיה, היה "יפה כה פגישתן של מכונת תפירה ומטריה על שולחן הניתוחים". צירוף יוצא דופן, מוזר ומעורר עניין.                                                                                                                האוניברסיטה הפתוחה, יחידה 10 – סוריאליזם הבריחה מכבלי ההיגיון. עמ' 4-5.

[4] פליניוס מספר כיצד גבר פרהסיוס על זאוקסיס: זאוקסיס צייר ענבים באופן כה מתעתע, עד שציפורים היו באות לנקר בהם. אז הזמין פרהסיוס את מתחרהו אל סדנתו כדי להראות לו את עבודתו שלו, וכשניסה זאוקסיס להרים את הווילון מן הלוח, גילה שלא היה זה וילון אמיתי אלא מצויר, ונאלץ להודות בניצחונו של פרהסיוס, שהונה לא רק ציפורים חסרות תבונה אלא אמן.                                                                                                                                                                         א. ה. גומבריך, אמנות ואשליה הפסיכולוגיה של הייצוג התמונתי, (ירושלים 1990), עמ' 173

 

"אוסף, לא נאות ולא תואם אידיאולוגית"

 

resize436x360_e6e652d50e5d6f86c310d3ded7074c8d_ef49730aaa077139c25941720254fbd72000x1650_quality99_o_1atbsln4i1do1lqfk2a6hv15p810k

Henri Matisse, L'Atelier rose (1911). Image: © Succession H. Matisse. Courtesy of the Pushkin State Museum of Fine Arts, Moscow

485318x360_quality99_af32fe33771a117731ec4f389cb6577c_8d7d12f92813ccb4df3aace48bbc98f61737x2000_quality99_o_1atbsln4ic6m1aca18lqf7u1lf810l

Pablo Picasso, Trois Femmes (1908). Image © Succession Picasso 2016. Courtesy of the State Hermitage Museum, St Petersburg

שיתוף פעולה בין צרפת-רוסיה לשנת התרבות 2016-2017 מניב תערוכה מאוסף שצ'וקין בקרן לואי ויטון, פריז.

בתערוכה "איקונות של אמנות מודרנית" מוצגות חלק מהיצירות שפיארו בזמנו את קירות ביתו של התעשיין הרוסי סרגי שצ'וקין במוסקבה. שצ'וקין נודע "בתאבון העצום" שלו ליצירות שנתפסו בזמנו כאוונגרדיות; יצירות משל פול סזאן, הנרי מאטיס ופבלו פיקסו. במסעותיו התכופים לפריס בין השנים 1898-1914, שצ'וקין יצר קשרים עם דילרים ואמנים מובילים.

שצ'וקין פתח את ביתו לציבור בשנת 1908, מאוחר יותר ב-1918, האוסף הולאם ע"י הבולשביקים, והועבר למוזיאון המדינה של אמנות מערבית מודרנית, שסטלין סגר כ"לא תואם באופן אידיאולוגי". ב-1948, העבודות פוזרו בין ההרמיטאז' בסנט פטרסבורג ומוזיאון פושקין לאמנויות יפות במוסקבה, ונזנחו בחדרי אחסון עד עשור 1970.

"כל האוצרים העוסקים באמנות מודרנית חולמים על העלאת תערוכה של שצ'וקין", אומרת אן בלדסרי, המנהלת לשעבר של מוזיאון פיקסו בפריס, שארגנה את התערוכה בארבעת הקומות של קרן לואי ויטון. "זהו אחד מהאוספים החלוציים הגדולים שלא קיבלו אף פעם ייצוג משמעותי ומקיף", היא אומרת.

התערוכה התאפשרה בשל "political will" אומרת בלדסרי, לאחר עשורים של מחלוקת בין צאצאיו של שצ'וקין והמדינה הרוסית (הנשיאים פרנסוא הולנד וולדימיר פוטין היו אמורים להיות בפתיחה, אך פוטין ביטל את הגעתו לפריס לאחר שהולנד רמז שרוסיה ביצעה פשעי מלחמה בסוריה בכך שתמכה בהפצצת חלב/אלפו).

בלדסרי אומרת: "ציורים עברו לעתים קרובות מהסטודיות של פיקסו ומטיס למוסקבה – איש לא ראה אותם בפריס. [זו היתה] אמנות מודרנית בזמן התהוותה, כשהצבע היה עדיין טרי".

Mcgivern, H. (2016, October 19). Re: The Modern art Stalin did not want Russians to see Sergei Shchukin’s holdings, split up by the Soviets, are reunited at the Fondation Louis Vuitton in Paris. Retrieved from

http://theartnewspaper.com/news/museums/the-modern-art-stalin-did-not-want-russians-to-see/

 

וויליאם קנטרידג', אהבה ופרופגנדה, גלריה וויטשאפל, לונדון

4925

Time-bending … a film still from The Refusal of Time, by William Kentridge in collaboration with Philip Miller, Catherine Meyburgh and Peter Galison. Photograph: William Kentridge/Marian Goodman Gallery/Lia Rumma Gallery

4000

The Refusal of Time is at the Whitechapel Gallery, London. Photograph: Doug Peters/PA

וויליאם קנטרידג' האמן הדרום-אפריקאי החשוב, מציג תערוכת יחיד בגלריית וויטשאפל, לונדון. זהו מונטאז' קולנועי של הזמנים המודרניים שמהדהד על כל דבר מתורת היחסות, לליאון טרוצקי ועד לסרטים הפנטסטיים המוקדמים של Georges Melies. הוא מציג סדרת מיצבים אפים ואמוציונליים, בלא להתנצל על כך, וממציא מחדש פרספקטיבות של המודרניזם של תחילת המאה ה-20 באופן שהינו מקורי, משעשע ומעמיק.

אין זו הפעם הראשונה שקנטרידג', מתייחס לז'ורז' מלייה, מחלוצי הקולנוע העולמי, אשר יצר בין השנים 1896-1914 מעל חמש מאות סרטים עם אפקטים ייחודיים ועלילה מובנית. בתערוכת יחיד במוזיאון ישראל, 2011, יצר האמן מיצב בן שבעה סרטים בשם "שבעים פרגמנטים לז'ורז' מלייה"

היסטוריה הינה "מכונה משוגעת", המניעה אותנו כל הזמן קדימה. במיצב רב ההשראה שלו – The Refusal of Time, קנטרידג' מציג סוג של מכונה ענקית עשויה מעץ, המצויה בתנועה מתמדת,  ומסביבה על הקיר, מוצגים סרטים, ונואמים מרעישים בקול ומוזיקה. אך אין זה כאוס פוטוריסטי בלבד; יש שיטה ב"שיגעון" של קנטרידג'. בלב הספקולציה הנהדרת הזו נמצאת תורת היחסות, שמסתמכת על כך שמהירות האור הקבועה היא 299,792,458 מטר לשנייה. אם מהירות האור קבועה, מסביר הקול הבוקע מרמקולים המרעימים בסגנון תעמולתי, הרי שזה אומר שזמן לא יכול להיות תכונה יציבה. התובנה הזו הובילה למחשבות הכי מהפכניות של איינשטיין, והן היוו השראה לקנטרידג' לדמיין את ההיסטוריה האנושית כסרט שאפשר להריץ בשידור חוזר ושניתן לעצור אותו.

בצידה השני של התערוכה, מרעישה מכונה אחרת. הפעם זהו דובר תעמולה העשוי מחומרים מצויים משוק הפשפשים, המוביל את הצופה למשרד בירוקרטי בו טרוצקי אבל על נפילת הדמוקרטיה בבריה"מ. קומיסר בולשוויקי ומזכירתו הופכים לסייבורגים (אדם מכונה) מרקדים, יצירי אנוש ומצלמה, ברצף שהינו הומאז' לסרט האוונגרד של המהפכה הרוסית ואימז' של חברה המאבדת את אנושיותה.

אהבתו של קנטרידג לקולנוע מלאה בעליצות, אך מטילה צל כבד. הוא יצר מחדש את האפקטים הקלסיים המיוחדים של מלייה ב-A Voyage to the Moon במה שנראה הצהרה פשוטה של כוחה של המצלמה ליצור קסם. קנטרידג', יוצר הסרט, ממציא אוהב חלומי, פורטרט נוגע ללב של האמן כאיש בודד, המנסה לגעת באישה מסתורית הנעלמת כמו רוח רפאים.

קנטרידג' יוצר אפקטים מודרניסטים מדהימים במיצבי הקולנוע שלו. ביד אמן הוא מקשר אלמנטים שונים בעלי אסתטיקה תיאטרלית חזקה, במחווה לאוונגרד של תחילת המאה ה-20 וקבלה של מורכבות הזמן, המאט והולך לאיבוד. הסקיצות האקספרסיביות שלו מופיעות ונעלמות על המסכים בתערוכה, מוחיות ונהרסות. במקום להציג רישומים, הוא מראה לנו את תהליך הרישום כנהר מתמשך של עיצובים ושרבוטים, ובאחד מסרטי ה קולנוע שלו, הוא רושם את הפורטרט שלו – הקם לתחייה ונעלם.

ובמחווה למאה ה-20 אשר התחילה באמונה בקדמה, והמשכה בהרס ושואה, קנטרידג' יצר ורסיה טרגית קומית של קוביזם. "מלאך ההיסטוריה" The angel of history, אמר וולטר בנימין ניצב הלום לנוכח ההרס אשר הותירה סערת הקידמה, זו האחרונה סוחפת אותו אל העתיד ומונעת ממנו לעצור. ועם זאת קנטרידג', מתאר אוטופיה בה הזמן נע בשני הכיוונים. אנו יכולים להיכנס אליו ולצאת החוצה.

Jones, J (2016, September 21). William Kentridge review- Love and Propaganda on a trip through the stars Whitechapel Art Gallery, London. Retrieved from https://www.theguardian.com/artanddesign/2016/sep/21/william-kentridge-review-whitechapel-gallery-london

המוזיאון לתולדות יהודי פולין Muzeum Historii Żydów Polskich

na_strone_key_2.jpg

הצילום לקוח מאתר המוזיאון

ניתן למצוא על המוזיאון סרטון ביוטיוב https://www.youtube.com/watch?v=tLeFIEg4z7U

1 fot.W.KryΣski_POLIN_Museum of the History of Polish Jews.jpg

1 fot.W.KryΣski_POLIN_Museum of the History of Polish Jews

4-fot-w-kry%cf%83ski_polin_museum-of-the-history-of-polish-jews

4 fot.W.KryΣski_POLIN_Museum of the History of Polish Jews

פולין עוברת בשנים האחרונות סוג של תיקון והרהור באשר למקומם של היהודים בהיסטוריה הלאומית שלה. אחד מהאתרים החשובים, הוא המוזיאון לתולדות יהודי פולין שפתח את דלתותיו לציבור באפריל 2013. המוזיאון מתפקד כמרכז תרבות וחינוך עם תכנית תרבותית עשירה, כולל תערוכות מתחלפות, סרטים, סדנאות, מיצגים, קונצרטים, הרצאות ועוד.

המוזיאון עומד במה שהיה ליבה של ורשה היהודית – האזור שהנאצים הפכו לגטו ורשה במהלך מלחמת העולם השנייה. מיקום בעל חשיבות זה, בקרבה למונומנט לזכרם של גיבורי גטו ורשה ע"י הפסל נתן רפופורט, דרש מחשבה יתירה מצדם של מתכנני הבניין, שבנו מבנה שהפך לסמל של פניה החדשות של ורשה.

המוזיאון נוסד ב-2005 ע"י האיגוד של המכון להיסטוריה יהודית של פולין, העיר ורשה והמשרד  לתרבות והמורשת הלאומית הפולנית, והינו יוזמה ייחודית, הנעה בין שדות רבים של חקר ומושכת חוקרים ומלומדים מכל רחבי העולם. ביוני 2007, הונחה אבן הפינה למוזיאון, במעמד נשיא פולין לך קצ'ינסקי ואישים נוספים. ממשלת גרמניה תמכה בהקמת המוזיאון והעניקה לשם כך, תרומה נדיבה.

בחלל המוזיאון מוצגת תצוגת קבע של אלף שנות היסטוריה של יהודי פולין, הקהילה הגדולה ביותר קודם מלחמת העולם השנייה. התצוגה מחולקת לשמונה חללים החל מראשית הגעת היהודים לפולין לפני אלף שנה; ראשית ההתיישבות בפולין; תור הזהב של יהודי פולין במאות 15 ו-16 שתחילתו סובלנות דתית וסופו בפרוגרומים במהלך מרד חמלניצקי. תולדות היהודים קודם חלוקת פולין, מאות 17-18, ולאחר חלוקת פולין בין אוסטריה, רוסיה ופרוסיה במאה ה-19, בדגש על מעבר מאורח חיים מסורתי לחברה תעשייתית, ועליית האנטישמיות המודרנית. אירועים חשובים בין שתי מלחמות העולם בדגש על התרבות היהודית בפולין – תיאטרון, ספרות וקולנוע יהודי. השואה והשמדת מרבית יהודי פולין והתקופה שלאחר 1945, האנטישמיות שחוו יהודים בזמן השלטון הקומוניסטי בפולין, ותחייתה של הקהילה היהודית בפולין לאחר 1989.

למוזיאון פורטל אינטרנט וירטואלי ובו סקירה היסטורית, מפות, תמונות של עיירות יהודיות בפולין.

בניין המוזיאון, העשוי אבן וזכוכית, תוכנן על ידי האדריכלים הפיניים ריינר מהלמקי (Mahlamäki) ואילמרי להדלמה (Lahdelma) . הכניסה לאולם הראשי מרשימה ביותר; יש באולם חומה גלית מוגבהת באזכור לחלל ריק המסמל את השברים והסדקים בהיסטוריה של יהודי פולין.

על המוזיאון-                                                                                                          http://www.polin.pl/en;                                                                     http://www.polin.pl/en/our-websites

Frieze Week בלונדון, שבוע ירידי אמנות ובו 166 תערוכות בקירוב

 

download.png
Mathew Cerletty,  Red Wiggle, 2016, Oil on paper

Gallery Office Baroque-     https://www.artsy.net/artwork/mathew-cerletty-red-wiggle?microsite=1&profile_id=frieze-london-2016&fair_id=frieze-london-2016&fair_name=Frieze%20London%202016

Frieze London

https://www.artsy.net/frieze-london-2016?utm_source=sailthru&utm_medium=email&utm_campaign=7801321-Weekly-10-06-16&utm_term=Weekly

Frieze Masters

https://www.artsy.net/frieze-masters-2016?utm_medium=email&utm_campaign=7741879-Weekly-09-29-16&utm_source=sailthru&utm_term=Weekly

יריד אמנות אפריקאית עכשווית 

https://www.artsy.net/1-54-london-2016?utm_source=sailthru&utm_medium=email&utm_campaign=7801321-Weekly-10-06-16&utm_term=Weekly