מוזיאון קֵה בְרַאנְלִי – על שם ז'אק שיראק Musée du quai Branly – Jacques Chirac

P71006-200054

במוזיאון קֵה בְרַאנְלִי, מוזיאון לאתנוגרפיה המוקדש לתרבות אסיה, אפריקה, אמריקה ואוקיאניה, ביקרנו לקראת סוף הסיור. את פנינו קיבל "נהר" דימויי אנימציה המוקרן על רצפת המוזיאון ואותו יש להמשיך עד להגעה לאוספי המוזיאון. ההליכה בין האוספים הינה במסלול מעגלי, עמוס לעייפה בגירויים ובפיתויים רבים עד אין ספור.

המוזיאון קיבל את שמו בשל מיקומו ברחוב רציף בראנלי ברובע השביעי, פריז. ז'אק שיראק, נשיא צרפת דאז יזם בשנת 1995 ועדה אשר דנה בהקמת מבנה המוזיאון, ובסיום עבודתה הוחלט על הקמתו על גדות הסיין, בסמוך למגדל אייפל. המוזיאון נפתח ב-20 ביוני, 2006.

ז'אן נובל, הארכיטקט שנבחר לביצוע העבודה הצהיר כי מטרתו היתה ליצור מעין "שמורת טבע" לאוספים האנתרופולוגיים, ולהעניק להם משכן מכובד, "מקום בו האובייקטים יוכלו לחיות".

במתחם המוזיאון כלולים מבנה המוזיאון המתנשא על עמודים ואת גן המוזיאון.

גיל קלמן  (Gilles Clément)  ופטריק בלאן (Patrick Blanc)  הקימו בצדו הדרום מערבי של המבנה "קיר ירוק" באורך 200 מטר' וגובה 12 מטר. הקיר המרהיב עשוי ממתכת, משטח פי.בי.סי ולבד, והוא כולל צמחיה מגוונת שרכים, קיסוסים וכ–178 מיני עצים וביניהם, עצי אדר, עצי דובדבן ומגנוליה. מצויים בו מתקני השקיה לצמחייה.

במוזיאון מוצגים אוספים ממחלקת האתנוגרפיה של מוזיאון האדם הסמוך (אשר נסגר ב-2003 ונפתח מחדש לאחרונה), וכן אוספים שהועברו מהמוזיאון הלאומי לאומנויות אפריקה ואוקיאניה. האובייקטים מוצגים בתצוגת קבע המאורגנת במסלול מעגלי. בין האובייקטים ניתן למצוא מסיכות מאפריקה, תכשיטים מהמזרח התיכון, טוטם אינידיאני, כלים מוזיקליים , עבודות של אמנים אבוריג'ינים מאוסטרליה בת זמננו, חפצים מאתיופיה, פסלים של אמנים כג'קומטי בצד השראות שבטיות, ואף התייחסות ליהדות.

P71006-195209.jpg

P71006-192050.jpg

בזמן הפתיחה היו שחששו שמא הצגת חלק ניכר מהמוצגים שלהם הקשר לעבר הקולוניאליסטי יעורר ויכוח באשר לזכותם של הצרפתים להחזיק במוצגים אלה, פולמוס שמתעורר מדי פעם בנדון, ולא רק בצרפת, אלא גם בבריטניה, גרמניה, ארה"ב ועוד.

P71006-195353.jpg

P71006-191734.jpg

http://www.quaibranly.fr/fr/expositions-evenements/au-musee/expositions

המומה מגיע למוזיאון לואי ויטון, פריס Being Modern: MoMA in Paris 11.10.2017-5.3.2018

153_1934_CR

פסלו של קונסטנטין ברנקוזי "ציפור בחלל", 1928, הינו בין היצירות שהמומה (המוזיאון לאמנות מודרנית ניו יורק) שלח מניו יורק לפריס לתערוכה חדשה במכון לואי ויטון ברובע -16.

עבור אלה הרואים במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק את מוזיאון הבית שלהם, לפגוש את "ציפור בחלל" של ברנקוזי במכון לואי ויטון בפריס זה כמו לפגוש חבר ותיק כשנוסעים לארץ זרה.

"גלן לורי, מנהל המומה שהביא את ברנקוזי ויותר מ-200 יצירת אמנות אחרות מהאוסף הקבוע של המוזיאון, אמר "לכך אנו מתכוונים!"

11foundation-item-master768
Constantin Brancusi’s bronze sculpture “Bird in Space” (1928), center, is among the works that the Museum of Modern Art shipped from New York to Paris. CreditMarc Domage/Louis Vuitton Fondation

פסלו של ברנקוזי מוצג בפריס לראשונה, וכך גם עבודות של אמנים כאנדי וורהול, ברברה קרוגר, פיליפ גסטון, פליקס גונזלס-טורס, קרל אנדרה, כריסטופר וול ורומרה ברדן. התערוכה תהיה גם מעין "ברכה לשלום" ליצירה Opus 217 של הצייר הפוינטיליסטי הפריזאי פול סיניאק שהוענקה למומה עם מותו במרץ של דיוויד רוקפלר, יו"ר הקודם של המוזיאון. בין העבודות החדשות ביותר ישנה חזרה על 176 אימוג'י דיגיטליים.

85.1991
Paul Signac, Opus 217. Against the Enamel of a Background Rhythmic with Beats and Angles, Tones, and Tints, Portrait of M. Félix Fénéon in 1890 
© 2017 Artists  Rights Society
(ARS), New York / ADAGP, Paris

התערוכה, שבוחנת את ההיסטוריה והאוסף של גלריה זו, מאחדת את העבודות הידועות בדרך חדשה, ע"י מיזוג דיסציפלינות בעודה נשארת כרונולוגית. היא משתרעת על ארבעת הקומות של הגלריה בעיצובו של פרנק גרי, ומציגה איך מנהל הממה וצוות האוצרים מעוניינים להציג את האוסף הקבוע  מֵחָדָשׁ ב-2019, לאחר ההרחבה הצפויה שלו.

האתגר בפריס "לספר את הסיפור של האוסף שלנו הינו הזדמנות גדולה להתנסות ברעיונות", אמר מר לורי.

יצירות האמנות, פלוס יותר ממאה אובייקטים מהארכיבים של המומה, הובלו ב-17 ספינות מניו ניו יורק, וזו למעשה ההשאלה הגדולה ביותר של המומה שנעשתה עד כה. סוזני פייג' המנהלת האמנותית של מכון ויטון יחד עם Quentin Bajac אוצר הצילום של המומה, חלקו עם לורי, מנהל המומה את ארגון התערוכה, וזאת בעזרת כל אחת משש מחלקות האוצרות של המומה.

בתערוכה "Being Modern" מוצגים כפי שלורי תיאר "התחלות שגויות רבות, מינויים פזיזים ובדומה פיטורין פזיזים, מלחמות הרסניות, החלטות כאוטיות, ויכוחים פרטיים וציבוריים באשר לעבודות שהמוזיאון צריך לאסוף ואיך". רגישויות מעין אלה מוצגות בבירור בשני חללים במכון ויטון שהוקדשו לציר הזמן ולחומרים ארכיביים. למשל, הוויכוח אודות "אישה I" של דה קונינג שהרכישה שלה הביאה לפרישת חבר הנאמנים של המומה מועדת הרכישות של המוזיאון. וגם היתה סקפטיות כה רבה אודות וורהול כך שהעבודה שלו "קופסאות מרק", שצוירה ב-1962, נכנסה לאוסף המומה רק בעשור 1990.

van Straaten, L.(2017, October 10). Re: MoMA Comes to Paris as Louis Vuitton Foundation Show Opens. Retrieved from https://www.nytimes.com/2017/10/10/arts/design/moma-louis-vuitton-foundation-lowry.html

מוזיאון "לואי ויטון", שילוב של זכוכית, בטון, עץ ופלדה שוכן בקצה המערבי של יער בולון, בפאתי רובע 16 בפריז. המוזיאון תוכנן ע"י האדריכל האמריקני פרנק גרי. את הקמת המוזיאון יזם ברנאר ארנו, מנכ"ל תאגיד LVMH –  חברת מותגי היוקרה "לואי ויטון", בתי האופנה, "ג'יבנשי", "מארק ג'ייקובס", "פנדי" ו"קנזו", הבשמים של דיור ועוד.

במוזיאון מוצג אוסף האמנות של החברה ובו יצירות משל פבלו פיקסו, הנרי מור, אנדי וורהול ואמנים עכשוויים, בצד תערוכות מתחלפות, בהן מוצגות יצירות מופת ממוזיאונים ברחבי העולם. הבניין מכיל חנות ספרים, ספרייה ואודיטוריום. 3,600 פאנלים מרכיבים 12 מפרשי זכוכית, שסך הכול שטח הפנים שלהם הוא 13,500 מ"ר. מסביב למוזיאון נשתלו 300 עצים, ביניהם עצי דובדבן מיפן, עצי אורן שחור מאוסטריה ועצי צבעוני מווירג'יניה.

Retrieved from http://www.fondationlouisvuitton.fr/

התנועה הלומוגרפית חוגגת 25 שנה תערוכה: בית אריאלה 16.11.2017-30.11.2017

1216x822x1.jpg
Lomography.com

לומוגרפיה, היא תנועת צילום בינלאומית המוקדשת ליצירתיות ומציאת דרכים חדשות לצלם ולתעד את החיים בעזרת מצלמות פילם מיוחדות עם סרטי צילום נדירים ואביזרים מיוחדים אשר מפתחים את החוש ההרפתקני בכל אחת ואחד מאתנו.
הכול התחיל כששני סטודנטים אוסטרים יצאו לטייל בפראג עם זוג מצלמות מסוג LC-A אשר יוצרו בשנות השמונים בברית המועצות. השניים תיעדו את הטיול שלהם כשצילמו מהמותן ולא ייחסו חשיבות רבה לאיכות התמונות. כאשר פיתחו את סרטי הצילום, התקבלו תוצאות מדהימות, והם החליטו להקים את התנועה הלומוגרפית.

2_1232175_mjaa.jpg
מאיה יעקובי
2_1222567_fufoo.jpg
כרמל כץ

השנה, התנועה הלומוגרפית הבינלאומית חוגגת 25 שנים להקמתה בתערוכה מיוחדת מסוגה שתתקיים בספריית בית אריאלה בת"א.
התערוכה תתקיים כקיר לומוגרפי, בו יוצגו 76 צילומים מישראל ומס' מדינות נוספות, בשכפול של 21 הדפסות מכל צילום, זאת אומרת 1596 תמונות סה"כ! ובמקביל, יוצגו קירות לומוגרפיים נוספים ב196 מדינות שונות בעולם.

הקיר יורכב ע"י פעילות ופעילים מהתנועה הלומוגרפית הישראלית וחובבי אמנות וצילום.

בית אריאלה, הפתיחה: 16.11.17 – חמישי הקרוב – שעה 19:30

1216x821x1 (1).jpg
Lomography.com

.

"יופי יכול להציל את העולם" (פיודור דוסטויבסקי) ביקור נשיא צרפת עמנואל מקרון בפתיחת הלובר באבו דאבי

5436
Emmanuel Macron in the Louvre Abu Dhabi. Photograph: Ludovic Marin/AP

ב-16 בספטמבר 2017 העליתי פוסט על הלובר באבו דאבי בצירוף ריאיון עמי ב"כאן תרבות" בהנחיית גואל פינטו

כעת עם פתיחת המוזיאון, ביקר מקרון, נשיא צרפת  במוזיאון הלובר החדש בבאבו דאבי, והתייחס לכך כדוגמא לדרך שבה יופי יכול "להילחם כנגד מוראות השנאה", בתקופה של מתח ניכר במזרח התיכון.

לאחר עשר שנות פולמוס ועיכובים, כולל האשמות באשר לניצול פועלים זרים, נפתח מוזיאון הלובר באבו דאבי. פרויקט המוזיאון העצום בגודלו, נוצר בשיתוף פעולה עם צרפת ועוצב ע"י הארכיטקט הכוכב ז'אן נובל.

המוזיאון, אשר ב"ראשו" כיפת כסף עצומה המסננת את האור העז של האי המדברי", הינו אחד מהפרויקטים התרבותיים הגדולים ביותר שנעשו באבו דאבי ומציין את הרצון לנוע לקראת השימוש באמנות כמנוף לקידום. אינטרסים של מדיניות חוץ. אך החדרים עם יצירות האמנות והחפצים יקרי הערך הינם גם דוגמא לנכונות הנלהבת של צרפת להשתמש ב"כוח" האמנות, התרבות והחינוך לקדם את מדיניות החוץ שלה עצמה.

5450
The Louvre Abu Dhabi sits on Saadiyat island. Photograph: Giuseppe Cacace/AFP/Getty Images

חנוכת המוזיאון ע"י הנשיא מקרון ונסיך הכתר של אבו דאבי מוחמד בין זאיד אל נהין מראה איך אמנות – מפיסול קדום ועד לציורי ואן גוך, יכולה לשמש לשם כינוסם יחדיו של מנהיגים בניסיון לקרב ולפשר.

4719
Artefacts of empire … exhibits in the museum. Photograph: Marc Domage/Louvre Abu Dhabi

ביקורו של מקרון השבוע אירע בזמן של אתגרים מהותיים באזור – מהמשבר בין קטאר לבין מדינות אחרות באזור, ועד לעימות בין סעודיה לבין אירן, המלחמה בתימן, והמתיחות בלבנון לאחר התפטרות ראש הממשלה סעד חרירי.

3500.jpg
‘I wanted to create a neighbourhood of art’… the Louvre Abu Dhabi, a decade in the making. Photograph: Kamran Jebreili/AP

בשוטטו בין כותלי המוזיאון, מקרון, אזכר את הסופר הרוסי פיודור דוסטוייבסקי שטען ש"יופי יכול להציל את העולם", והבטיח שהקשר במוזיאון חסר תקדים זה בין אירופה והעולם הערבי יעזור להילחם בטיפשות ובהתנגדות לקדמה.

הלובר של אבו דאבי – אשר יציג מאות עבודות מכל תרבות ותקופה, מחציתן בהשאלה מאוספי המוזיאון היוקרתי ביותר בצרפת – הוכרז זה זמן רב כ"מוזיאון האוניברסלי" הראשון בעולם הערבי. הפרויקט כונה כ"מוזיאון הראשון שנולד כתוצאה מהסכם דיפלומטי". עשר שנים קודם לכן צרפת ואבו דאבי הסכימו על שותפות בת שלושים שנה ששוויה 1.27 ביליון דולר, כולל 520 מיליון דולר לגבי השימוש של אבו דאבי בשם לובר.

בזמנו של הנשיא ז'אק שיראק, צרפת חיפשה דרך להשאיר את חותמה בעיר הבירה של האמירויות ו"להמציא אותה מחדש"  כעיר הבירה התרבותית של הגולף. הדבר עורר פולמוס בקרב דמויות בכירות בעולם המוזיאונים שהזהירו שצרפת מסתכנת ב"מכירת נשמתה" בעוד שאחרים תהו באשר לפרסומה הבעייתי של אבו דאבי בנוגע לזכויות עובדים, זכויות אדם וממשל פתוח.

מלכתחילה העסקה היתה פוליטית. לצרפת יש עמדות חוץ חשובות באזור, כמו הסניף הבינלאומי הראשון של אוניברסיטת הסורבון היוקרתית. וכשהנשיא הקודם ניקולה סרקוזי הניח את אבן הייסוד לעבודות הבניה בלובר ב-2009, הוא גם פתח בפני צרפת את הבסיס הצבאי הקבוע הראשון של צרפת באזור הגולף.

שיראק תיאר בזמנו את פרויקט הלובר באבו דאבי כתשוקה להבנה גדולה יותר בין מזרח ומערב. מקרון קרא למוזיאון "הלובר של המדבר והאור" ואמר שהוא מייצג מאבק ל"הגן על היופי, אוניברסליות, יצירתיות, היגיון ואחווה". כל זאת מציב אתגר דיפלומטי גדול.

 

Chrisafis, A. (2017, November 8). Re: Macron hails power of beauty as Louvre opens in Abu Dhabi. Retrieved from https://www.theguardian.com/world/2017/nov/08/macron-hails-louvre-abu-dhabi-as-example-beauty-fighting-discourses-of-hatred?utm_source=esp&utm_medium=Email&utm_campaign=Art++Weekly+2016&utm_term=251788&subid=10927571&CMP=EMCARTEML6852

https://www.theguardian.com/artanddesign/2017/nov/07/louvre-abu-dhabi-sheikh-chic-throws-controversial-construction-in-relief

הפוסט הקודם + הראיון ב"כאן תרבות" בהנחיית גואל פינטו 

 

הדרך, תערוכה, אוצרים: דליה דנון וניר הרמט, בית האמנים ע"ש זריצקי, ת"א 18.11.17 – 26.10.17

איה בן רון מתוך התערוכה הדרך.jpg
איה בן רון, פרט

בתערוכה  'On the Road מוצגות עבודות של חמישה אמנים ואמניות: אברהם קריצמן | אורית חופשי | איה בן רון | דורית פיגוביץ גודארד | טסי כהן פפר. העבודות במגוון מדיה – ציור, מדיה מעורבת, מיצב, וידיאו/אנימציה, הדפס עץ, מתכתבות עם המושג "דרך" המשתמע למספר פנים: דרך במובן הפיזי, הניתן למדידה; דרך, כמסע של הנפש פנימה, כמסע שיש בו מן החקר ומן ההתבוננות.

דורית 4
דורית פיגוביץ גודארד

עלילות מהמיתולוגיה  ויצירות אמנות עוסקים במסעות ובערגה למקום אחר שיש בו מן השלווה, הרוגע או מן העבר הקדום. במהלך  המאה ה-16 ולאחריה אנו שומעים על האיטליינטים – אמנים מארצות השפלה שנהגו לנסוע לאיטליה, והביאו עמם כמקור השראה חורבות רומיות ונופים איטלקיים אותם "שתלו" ביצירותיהם.  העיסוק בארקדיה, בהשראה מה-Eclogues (אקלוגיות) של המשורר הרומי וירגיליוס, עולה ביתר שאת ביצירות אמנות רנסנסיות, ברוקיות ורוקוקו המתארות חיי כפר פשוטים ושלווים, חיים של רוגע ושמחה; ו"אודיסיאה" כמטאפורה למסע ארוך, מופיעה בעלילות אפיות מרומי הקדומה, ובימינו אנו.

טסי 2
טסי כהן פפר

בטקסט הנלווה לתערוכה כתבו האוצרים: "חמישה אמנים מציגים דימויי 'דרך' בה המסע לעולם אינו מסתיים. זהו מסע קיומי המתבונן פנימה תוך כדי תנועה.

התערוכה שואבת השראה מסיפורי מסע וממיתולוגיות, בהם הדרך חשובה יותר מן היעד. העבודות מזמינות את הצופה לשוטטות, להסתכלות ולבחינה עצמית ביחס לזמן, לדרך החולפת, הנעה, רצופת מעברים, פניות ומכשולים, מול וגם יחד עם כוחות של טבע ואדם. סימני הדרך המוצגים בתערוכה עומדים על היחס שבין השפה ומסמניה לבין מציאות מרובדת שסופה אינו ידוע".

קריצמן
אברהם קריצמן

את התערוכה מלווה השיר "הגעה לחוף" של פרימו לוי, הסופר והמשורר היהודי איטלקי ניצול השואה, המוסיף רובד רב משמעות באשר למושג הדרך.

תודה לדליה דנון, אוצרת התערוכה עם ניר הרמט, על טקסט התערוכה והדימויים.

אורית חופשי מתוך התערוכה הדרך.jpg
אורית חופשי