התערוכה מוצגת מ-1 בנובמבר 2017 ועד ל-4 בפברואר 2018. אוצרת אנה קוליבה, מנהלת גלריה בורגזה בשיתוף פעולה עם אנדראה בצ'י  מ- Federico Zeri Foundation

 גלריה בורגזה, רומא, חוגגת עשרים שנה לרגל פתיחתה מחדש, ומציגה תערוכה העוסקת בהקשרים ההיסטוריים עם ז'אן לורנצו ברניני, אמן הבארוק. אין אמן שהגדיר את רומא במאה ה-17 כפי שעשה זאת ברניני שעבד תחת תשעה אפיפיורים והותיר חותם עצום על עיר הנצח. והגלריה הינה מקום מתאים ביותר להצגת הכישרון והגאוניות שלו. הווילה, כעת מוזיאון,  נבנתה ע"י הקרדינל סקיפיונה בורגזה, הפטרון הראשון של ברניני על מנת לאחסן ולהציג את אוסף האמנות העצום של הקרדינל. במהלך העבודות עבורו התוודע ברניני לכישרון והיכולת שלו להציג מתח ודרמה באבן.

הקרדינל סקיפיונה ביקש מברניני  לעטר כל חדר בווילה באופן "המעורר את הדמיון"; ברניני פיסל ארבע קבוצות מונומנטליות בתחילת עשור 1620 – כולל העבודות הנפלאות "פלוטו ופרוסרפינה" ו"אפולו ודפנה" (שתיהן מוצגות בתערוכה)  שמציגות את הכישרון שלו לנצח את מגבלות החומר בו עבד, בפסלו בשיש כאילו היה עיסת בצק.

"איני חושבת שתהיה אי-פעם תערוכה מושלמת מעין זו של ברניני", אמרה אנה קוליבה, האוצרת המשותפת ומנהלת גלריה בורגזה, שלצידה אנדריאה בצ'י מ- Federico Zeri Foundation. השניים עשו ככל יכולתם לתרום לתערוכה זו שהביקור בה  מוגדר ע"י אנשי אמנות כיחיד במינו,  התנסות של פעם בחיים!

חוקרי אמנות חילקו את התערוכה למספר תמות: החניכות אצל האב פייטרו; עלומים; הקבוצות של הבורגנים; התייחסות לעת העתיקה; בסטים; ברניני ולואי ה- 14מלך צרפת; הדחף העז ליצור; אומנותו של הפסל וסקיצות.

הצבה רגישה ורבת מחשבה של היצירות של ברניני בתוך הווילה המעוטרת, מדגישה את המיטב שבכל אחת מהן. האחיזה החזקה של פלוטו בעור השיש של פרספונה, התקרה הכהה והגבוהה, או ההרמפרודיטה במיטת אבן בגומחה, הדמויות הולמות לחלל בו הן נמצאות. ניתן ללכת מסביב ולנסות למצוא הסבר למה פסל הושם בחדר מסוים, אפשר באזכור להצבה של הקרדינל עצמו. גם מחוץ לקונטקסט הצבעוני של יצירות אלה בתקופה של בורגזה ברומא, היכולת האמנותית של ברניני הינה עצומה. כמייסד של תנועת הבארוק, ברניני שאף להציג תנועה דינמית שיכולה לתפוס את הנרטיב ברגע מוקפא אחד. אפולו הרודף אחר דפנה בעודה מתפללת להפוך לעץ על-מנת להימלט מהאל המאוהב בה, ציפורני רגליה הופכות לשורשים וקצות אצבעותיה המתוחות לעלי שיש שקופים, זו הצהרה מושלמת.

חותמו של ברניני נראה ברחבי רומא: פסלי ארבעת הנהרות בפיאצה נבונה או בהדרה של קתדרלת סנט פטרוס שברניני היה אחד הארכיטקטים שעמלו בה[1] . לא ניתן היה לצפות לחלל הולם יותר לראות את ברניני מאשר וילה בורגזה.

מוזיאונים שהשאילו עבודות – כולל הלובר, מוזיאון קאונטי לאמנות בלוס אנג'לס והמטרופוליטן בניו יורק – "תמכו במאוד שכן הבינו שזו הזדמנות מיוחדת במינה", אמרה אנה קוליבה, מנהלת גלריה בורגזה. "איני חושבת שתהיה אי פעם תערוכה כה מושלמת של ברניני כמו זו", היא אמרה בריאיון.

אולמות הגלריה מציעים מערך מפואר ליצירות, בדרך שאנו מקווים שברניני שהיה גם  showman, מחזאי ויוצר של הצגות יוצאות דופן היה מעריך, אם היה בחיים" אמרה קוליבה.

הגלריה הציגה בעבר תערוכה של ברניני עם השאלות ממוזיאונים, כשנפתחה מחדש ב-1998 לאחר חידוש נרחב. התערוכה הנוכחית שנבנתה על סמך האוסף של בורגזה, מתייחסת לקריירה של האמן מהחניכות שלו עם אביו, הפסל פייטרו ברניני, עם סדרות של פסלים שהם פסלו  בזה אחר זה, ועד לשאיפה שלו להפוך לאמן כולל, בהוסיפו ארכיטקטורה וציור ליכולות הניכרות שלו.

לראשונה, עשרות ציורים – פורטרטים ודמויות בחצי גוף מידי ברניני מוצגות תחת קורת גג אחת. הן מוצגות עם פסלי השיש והברונזה הידועים שלו, בעיקר של אנשי כמורה רבי כוח.

הפורטרטים בשיש "עונים" לתקופה בת 60 שנה שבמהלכה ברניני תיאר את "Who's Who" ברומא דאז. הלובר השאיל בסט של קרדינל רישלייה, שברניני מעולם לא פגש. הוא פיסל את הפסל מציור, משהו שלדעתו של האוצר השותף, מר בצ'י היה בו מן המצאה והחדשנות והן אתגר: "הוא כתב שהיה זה קשה דיו לתת חמימות וחיים של אנשים לשיש, אך לעשות זאת בלא לפגוש את האיש זה בלתי נתפס".

ברניני זכה לתהילה במהלך חייו ולאחר מכן – "ברניני הינו קשור לבארוק והבארוק עם ברניני"; אך התערוכה של בורגזה מספקת אפשרויות חדשות לחוקרים, ומציעה הזדמנות להשוואה מקרוב של יצירות שהינן מרוחקות מאוד, כמו שתי ורסיות של "ישו הצלוב" שהושאלו ע"י מוסדות במדריד וטורונטו.

עבודות רסטורציה בתערוכה הובילה גם לתגליות. הפסל "סנטה ביביאנה" של ברניני הועבר מהכנסייה בה הוא נמצא כך שניתן היה לשפץ אותו ישירות במוזיאון. הפסל הועבר בעבר במהלך ההפצצות על רומא במהלך מלחמת העולם השנייה, ובעת השחזור – שעלה 62,000 יורו, (72,000 דולר בקירוב) הסתבר שהוא הוצב באופן לא נכון עם החזרתו.

גב' קוליבה אמרה שעם תום התערוכה,  היא מקווה למצוא מימון לבנות אלטר חדש עבור הכנסייה, כך שניתן יהיה להעריץ את הפסל מנקודת הראות שהרסטורציה מציעה שברניני התכוון אליה.

Povoledo, E. (2017, October 31). Re: Borghese Gallery Gathers a Full House of Bernini Masterpieces. Retrieved from https://www.nytimes.com/2017/10/31/arts/borghese-gallery-bernini.html

[1] פיאצה די סן פייטרו – כיכר פטרוס הקדוש – בבנייתה החל ברניני ב-1656. שתי שדרות העמודים המעטרות את הכיכר בחצאי עיגולים מהוות מסגרת מרשימה לחזית הבזיליקה במרכז הכיכר – אובליסק מן המאה ה-1 לספירה. בנוסף בנה ברניני את קבר האפיפיור אורבן ה-8 בסן פטרוס ואת אנדרטת האפיפיור אלכסנדר ה-7, ואת הבלדקינו. אך על כך בפעם אחרת.