טובית בסירטמן, שעתו של היפנוס, אוצרת: אירית לוין

בתערוכתה של טובית בסירטמן "שעתו של היפנוס", מוצגים בני משפחה צעירים וכלבים במצבי שינה לסוגיהם. עבודות בנייר בפורמט קטן, בפסטל ובצבעי מים.

טובית בסירטמן

טובית בסירטמן

טובית בסירטמן

חגי ארגוב, מקדש הרוח, אוצר: אריה ברקוביץ

בתערוכה מקדש הרוח של חגי ארגוב מוצגים ציורים מהשנים האחרונות במיוחד לחלל המעוצב כמעין קפלה בבית האמנים. ציורים ארוכים ואנכיים שנעשו על גבי בדים מתוחים ופיסות דיקט.

חגי ארגוב

רבקה גלעד, המים הבוכים, אוצרת: נורית ירדן

רבקה גלעד נסעה כדי להיות עם חברה אהובה שהייתה בסוף ימיה. המוות נשמצא קרוב., היא מספרת תמיד משך ודחה אותה. מתקרבת אליו ומתרחקת.

רבקה גלעד

מירית הלוי, חיבורים, אוצרת: רויטל בן אשר פרץ

מפגש עם מראה מצרית עתיקה הוביל את האמנית למסע ציורי של חפצים ארכיאולוגיים. מתודת העבודה – סדרות בהן נזרים זיכרונות וסיפורים אנושיים.

מירית הלוי

יוני זהר, קול המון, אוצר: אריה ברקוביץ

מתוך הזעקה האנושית והמחאה שהתחוללה בישראל נוצר גוף עבודות זה ,מספר יוני זהר, מעלה את סיפורה הזעקה של תנועה לשינוי. "קולו של ההמון אל מול כוחו הפיזי של נציגי השלטון כל אלה לא הניחו לי והרגשתי שהמראות והנושא בחרו בי".

יוני זהר

יוני זהר

טולי זיו, בלוק קנדה, אוצר: אריה ברקוביץ

ילדות אבודה, צעצועים ומוות, עומדים במרכז התערוכה החדשה של טולי זיו, בבית האמנים בתל אביב. בתערוכה זו מוצג המשך למסע החיפוש הפנימי וחקר נושא השואה שמעסיק אותו בשנים האחרונות.

טולי זיו

טולי זיו

שיר שבדרון, לילות לבנים, ציורי חדר

הציורים שבתערוכה מספר שיר שבדרון צוירו בזמן ביקורו בסנט-פטרסבורג, קיץ 1991. בשעת דמדומים ממרפסת בבית מלון, בזמן הלילות הלבנים בהם השמש שוקעת בחצות וזורחת בשלוש לפנות בוקר.

שיר שבדרון

שיר שבדרון

חיה שפס-אבטליון, נגוהות, אוצר: אורי דרומר

חיה שפס-אבטליון מציגה בתערוכה "נגוהות" צילומים העוסקים באור, המשמש כחומר הגלם ביצירתה. צילום מופשט וצבעוני, שצולם במוזיאון  ישראל, בעקבות דן פלווין המוצג בחלל סגור, בו האור מגיע ממקור שאינו טבעי וצילום בשחור לבן (אסקונה) שצולם בטבע, ובו מקור האור טבעי.

רוני סתר, פורנוגרפיה, פוטוגרפיה, אוטוגרפיה, אוצר: אריה ברקוביץ

סידרת עבודות קטנות ממדים, שנוצרו בשנה האחרונה. הדפסות תלת ממדיות על צילום. חלקן הגדול של העבודות מבוססות על סצנות שהורידה מסרטים ישנים לעתים אלמים. מספר עבודות מבוססות על צילום ישן של אבא שלה. אחרות, מתרחשות ביפו , בה היא גרה כעת. זאת האוטו(ביו)גפיה שלה.

רוני סתר