התערוכה "מרקמים של זהות" של האמן מוחמד סעיד קאלש מבקשת לתת מקום וביטוי ל"רב תרבותיות" בחברה הישראלית בכלל ובעיר חיפה, עיר מעורבת בה חיות קהילות שונות – יהודים, ערבים, מוסלמים, נוצרים זה לצד זה, בפרט. ואת השאיפה לחיים יחדיו בשלום.

"עשה מעשה טוב", "ללא כעס תגיע לגן עדן", "נהל ויכוח רק מתוך חוסן" האמן, קאלש, שילב פסוקים אלה ואחרים מהקוראן בעבודותיו.

בשנת 1908 הצהיר האמן אנרי מאטיס: "קומפוזיציה הינה האמנות של סידור באופן דקורטיבי את האלמנטים השונים שלרשותו של האמן לבטא את רגשותיו". הצהרה זו עולה בקנה אחד עם מטרותיו של מחמוד סעיד קאלש.

בתערוכה, בוחן קאלש את מוטיב הקליגרפיה והערבּסקה, הלקוח מהתרבות המוסלמית, והמשולב ביצירתו, תוך כדי יציקת תכנים עכשוויים וביוגרפיים. בשילוב טכניקות שונות, בעיקר של עבודת עץ וקולאז', הוא אוסף מילים ומשפטים, ואת החלקים החסרים בקומפוזיציה, משלים באמצעות הערבסקה בפעולת עבודה בעץ.

אוצרי התערוכה פיינרו ובר-ישי, מדגישים את הרציו העומד מאחוריה: "אנו מבקשים להציע חלל למפגשי תרבות יצירת מרחב משותף, מקום לדו-שיח, ודיון באמצעות האמנות והחוויה האמנותית. מהות התערוכה היא לתת ביטוי לחזון של פעילות משותפת ושוויונית עם יצירת מרחב קיומי למען חיים ערכיים, אנושיים וסביבה טובה יותר באמונה שחברה צריכה להיות קשובה לצרכי הקהילות שחיות בתוכה במטרה לעורר דיאלוג רחב ומעצים, ליצירת תשתית לחברה סובלנית ודמוקרטית".

קאלש הוא אמן וחוקר ערבסקה וקליגרפיה ערבית, הפועל שנים רבות מתוך תפיסה שפעולת האמנות מאפשרת תקשורת ומפגש בין אנשים. הוא יוצר על מצעי עץ אותם משאיר חשופים, תוך שימוש בפורניר מסוגי עץ שונים. העבודה על מצע עץ, שיש לו טקסטורה וצבעוניות משלו, מאפשרת לאמן לחפש את הדימוי בתוך החומר עצמו. המונוכרמטיות של העץ מאפשרת לו להגביל את פלטת הצבעים למנעד שנע ברובו בין גווני החום. את העץ המונוכרומטי מאכלס קאלש בדגמי הערבסקה.

הערבסקה, מוטיב דקורטיבי, מופיעה בארכיטקטורה, טקסטיל וספרי קודש איסלמיים. היא מתאפיינת באלמנטים צמחיים וגיאומטריים ובקליגרפיה שיש בה דגמים החוזרים על עצמם בלולאת אין סוף. למוטיבים אלה תפקיד רוחני מהותי בתרבות האסלם כמבטאי המבנה המורכב של העולם והשלמות ההרמונית שלו.

קאלש בוחר פסוקים מהקוראן בעיקר כמקור עבודותיו המוצגות בתערוכה. דרך פעולת העיצוב הוא מעניק למשמעות הטקסטואלית ערכים אסתטיים חדשים, המדגישים את האיזון, השלמות והיופי שבתוך הטקסט וברעיון שהוא מייצג. עבורו, הקליגרפיה הינה ביטוי האמנות הגבוה ביותר, המחברת בין שפה, דת, סמלים וערכים צורניים, ודרכם מבטאת רוחניות וחוויה אסתטית.