שתי יוצרות ישראליות – משוררת – ריקי דסקל ואמנית – לוסי אלקויטי חוברות ב"גלויה מיפן" מפעל יפהפה ומרגש. לעיל מעט שבמעט מהשירה.

*

כְּמוֹ חָתוּל רוֹבֵץ

עָנָן עַל הָהָר

סַאצִ'יקוֹ סָאן יוֹצֵאת לַעֲבֹד

*

עָלֶה מְנִיפָה רוֹטֵט

בַּדֶּרֶךְ אֶל הָאֲדָמָה

עַפְעַף נֶעֱצָם

תִּינוֹק נוֹשֵׁם

*

רֵיחַ הַיַּעַר עוֹטֵף

זָקֵן מְטַפֵּס לְתוֹכוֹ

מְאֻשָּׁר

זוֹ פַּעַם אַחֲרוֹנָה

בריאיון עמה מספרת לוסי אלקויטי על הקשר שנוצר עם ריקי דסקל המשוררת הידועה. שתיהן, מספרת אלקויטי חולקות אהבה משותפת ליפן, ומוסיפה, זו אהבה שמלווה אותה כל הזמן. דסקל נסעה ליפן כשפתחו את שעריה של יפן לאחר הקורונה,  טיול שהיה מכונן מבחינתה. באותה עת כתבה שירים קצרצרים אלה. 

וכפי שמצוין על גבי כריכה האחורית של "גלויה מיפן": "שתי יוצרות ישראליות חברו להביא דרישת שלום מארץ של אסתטיקה מוקפדת וחסכנית – שירה ואיורים.

השילוב בין הצמצום ליופי העשיר, בין שתי התרבויות השונות ובין סוגי המדיה, הוליד ספר שיופיו בוקע מבין הדפים ומזמין להשתאות משותפת"

*

כְּגוּף שֶׁל דְּרָקוֹן

נָעָה סִירָה עַל הַמַּיִם

תַּחַת עָנָף

גֶּחָלִים כְּבוּיוֹת

*

גַּג טוּרְקִיז

בֵּין הָעֵצִים

פִּתְאוֹם

חֶרֶב שֶׁמֶשׁ

בְּתוֹךְ הַמַּיִם

דסקל, יש לציין, אוהבת ומעריכה את העבודה של אלקויטי שיש בה שילוב של שירה עם הקליגרפיה של אלקויטי, התגובה שלה לשיר כשהיא מנסה באמצעות אותיות להעניק ממד ופן נוספים.

הספר "שדות ליד הבית"[1] של לוסי אלקויטי בעריכת דרור בורשטיין, המאיר את סגנונה של אלקויטי – טקסט + איור שהיה מבחינתה אמצעי ודרך לצייר סיפור, הגיע לידיעתה של דסקל, שראתה והתרשמה במאוד.

ב"גלויה מיפן" הספר בו אנו עוסקים, כשם שבספר הקודם "שדות ליד הבית", מוצגת האמירה של האמנית – קליגרפיה וטקסט באותה רמה היררכית – אותיות וציור. האותיות כציור והציור כמספר סיפור.

בתהליך העבודה המשותפת הפנימה אלקויטי אט אט את השירים, והעלתה את  התרשמויותיה מהם. היא קיבלה חופש פעולה מוחלט מדסקל המשוררת; ציירה, הראתה לה,  ואזי יצאו לדרך.

*

סַאצִ'יקוֹ סָאן הוֹלֶכֶת עִם סָבְתָא

לְהִתְפַּלֵּל בַּמִּקְדָּשׁ

יָד בְּיָד בַּדֶּרֶךְ חֲזָרָה מְצַיֶּרֶת

שֶׁמֶשׁ חִוֶּרֶת בֵּין עַנְפֵי הַשַּׁלֶּכֶת

טְלָאִים בַּשְּׂדֵרָה הָעֲצוּבָה

 סַאצִ'יקוֹ  סָאן מִתְכּוֹפֶפֶת

שׂוֹרֶכֶת אֶת שְׂרוֹךְ הַנַּעַל

שֶׁל סָבְתָא שֶׁנִּפְרַם

סַאצִ'יקוֹ  סָאן

כְּבָר סָבְתָא

בְּעַצְמָהּ

ולסיום

את האמנויות באשר הן מאפיינות מספר גישות, ברצוני להתייחס לגישה הרואה באמנות כיוצרת יופי בעולמנו, וזאת בעקבות הפילוסוף עמנואל קנט.

ואילו בנדטו קרוצ'ה כותב "האמן יוצר דמות או מחזה דמיון, והאדם נהנה מיצירת האמנות ומפנה את עיניו אל הנקודה שהאמן הצביע עליה, מסתכל מבעד לצוהר שהאמן פתח למענו ושב ויוצר בתוכו אותה דמות".[2]  ומכאן תפיסת האמנות כמבטאת רגש.

תפיסות אלו באות לדידי ב"גלויה מיפן"[3]

תודה ללוסי אלקויטי על השיחה עמה ועל החומרים.

---

[1] לוסי אלקויטי, שדות ליד הבית, בעריכת דרור בורשטיין, תל אביב, הוצאת ירח חסר, 2017.

[2] בנדטו קרוצ'ה, מדריך לאסתטיקה, בתוך רות לורנד, על טבעה של האמנות, תל אביב, דביר, 1991.

[3] גלויה מיפן, שירים ריקי דסקל, ציורי לוסי אלקויטי, גלויה מיפן, הוצאת פטל, 2024