סנדרו בוטיצלי "הפרימוורה", 1482, האופיצ'י

תודה על האיחולים, נהוג שביום ההולדת האישי, מאחלים לכל המאחלות והמאחלים הרבה טוב!  בחרתי ביצירה אחת מני רבות האהובה עלי! הפרימוורה של סנדרו בוטיצלי, שיש בה שילוב של תמות, התייחסויות, והעדפות בחיי הפרטיים והמקצועיים כאחד!  – ויטה אקטיבה Vita Activa וויטה קונטפלטיבה Vita Contemplativa ברוח הניאופלטוניזם של הרנסנס. יצירה המשלבת אמנות, היסטוריה פיורנטינית, פטרונות של המדיצ'י ופילוסופיה של הרנסנס והבארוק האהבות המוקדמות שלי, בצד אהבה לאמנות מודרנית ועכשווית. דמויות המסמלות אהבה, שמחת חיים, חן וחסד, וכמובן את ונוס האלה המסמלת את מזל שור ואת מרקורי המסמל את תאומים, האופק שלי. מי יתן ותדענה ותדעו כולכן/ם נחת וטוב בחייכם, תודה על כל האיחולים המרגשים! זיוה

botticelli-primavera

ב"פרימוורה" מתוארת סצינה מיתולוגית הנקראת ומפורשת מימין לשמאל; אנו מתחילים בדמות המייצגת את זפירוס, רוח המערב. הרודף אחרי הנימפה כלוריס, המשליכה  פרחים מפיה. כלוריס בתמורה מועתקת לפלורה, הדמות השלישית שמלבושה מפואר עם מוטיבים של פרחים. פלורה מחזיקה את שמלתה ו"מערסלת" פרחים בין הקפלים; היא מפזרת פרחים אלה בכל, בעיקר בכיוונה של ונוס, אלת האהבה שתופסת את מרכז הציור. לימינה של ונוס מופיעות שלושת הגרציות (עלמות החן), בנות לווייתה הקבועות על פי רוב. קופידון, תוצר האיחוד בין ונוס ומרקורי, העומד בשמאל הקיצוני מעופף מעל אמו בעודו מכוון את חץ האש שלו כלפי אחת מהגרציות. סצינה זו מתקיימת בגן פורח מלא בפרחים שונים ומוצל בעצי תפוז ברקע.

"הפרימוורה" היתה הנושא של כתבים וחוקרים רבים. חוקרי אמנות שתרמו להבנת התוכנית האיקונוגרפית המורכבת מאוד של כך, ביארו בד"כ עבודה זו בקונטקסט של הניאופלטוניזם ששלט על הפילוסופיה של חוגי המדיצ'י. בוטיצ'לי עבד עבור המדיצ'י והיה בן חסותם ונהנה מלווייתם של ההומניסטים הפלורנטינים המבריקים ביותר, המומחים והמשוררים שלורנצו המפואר הקיף עצמו בהם, כולל מרסיליו פיצ'ינו, הסנגור והמפיץ הגדול של הניאופלטוניזם. למעשה, גומבריך הציע שפיצ'ינו עצמו היה אחראי לתוכנית "הפרימוורה".

חוקרים מאמינים שהיצירה הוזמנה לרגל נשואי לורנצו די פיירפרנצ'סקו דאי מדיצ'י לסמירמידה ד'אפיאני Semiramide d`Appiani במאי 1482.

 

 

כמה זמן נדרש להתבונן ביצירה אמנות? והפעם יוהן צופני, "הטריבונה של האופיצ'י"

כמה זמן נדרש להתבונן ביצירת אמנות על מנת להבין אותה?

יוהן צופני, הטריבונה של האופיצי.jpg

יוהן צופני, הטריבונה של האופיצ'י,  1772-77, 154.9X123.5, שמן, האקדמיה המלכותית, לונדון

 

למעשה כמו כל דבר שנשאל התשובה הינה סובייקטיבית ותלויה ביצירה עצמה, כשם שעד כמה זמן נדרש לאדם מסוים לנתח אימז'ים ויזואליים. אך נכון לומר איננו מסתכלים מספיק זמן ביצירה. זה אמנם משתנה, אך מחקרים הראו שההתבוננות ביצירה במוזיאון נעה בין 15 שניות ל-30 שניות. המון זמן להסקה מה האימז' מנסה לייצג (או כשמתבוננים במופשט). אך אין זה ממש זמן מספיק דיו להתנסות מלאה בעבודה.

James O. Pawelski השווה את הדרך שבה מרבית האנשים הולכים במוזיאון להתנסות בשיטוט בין שורות הספרייה. 'When you go the library, you don't walk along the shelves looking at the spines of the books and on your way out tweet to your friends, 'I read 100 books today!'" .הוא סיפר לניו יורק טיימס. הכוונה כאן הינה שאנשים יכולים ללכת למוזיאון, לבלות שעות שם בהתבוננות במאות יצירות אמנות, ולצאת החוצה בלא שלמעשה "ראו" דבר. פולסקי נהג להביא סטודנטים לאוסף ברנס וביקש מהם להשתהות כעשרים דקות בחזית עבודה אחת. התוצאה של הקונטמפלציה, הוא טען, לא רק הגבירה את הערכתם את יצירת האמנות, אלא גם היתה בעלת אפקטים מועילים של מדיטציה.

Phil Terry, ייסד את Slow Art Day בשנת 2008, יוזמה שמבקשת מאנשים להשתהות ממש ולבחון את היצירות שאנו מוצאים במוזיאונים. "התחלתי בכך מאחר ולא כל אחד יודע על כך", הוא הוסיף. מכונים מובילים כמו SFMOMA ומוזיאונים קטנים יותר כמו מוזיאון ברמינגהם לאמנות עודדו את הרעיון, ואף הציעו ימים קבועים מעין אלה Slow Art Sundays.

הצורך בתוכנית כמו Slow Art Day הינה לבטח תוצר של התקופה הדיגיטלית שלנו, כזו שבה יש פשוט יותר מדי תוכן מכדי שניתן יהיה לצורך אותו באופן נאות, כך שבמקום זאת, כמעט כולו נצרך מהר.

 

Kaplan, I. (2017, January 26). Re: How Long Do You Need to Look at a Work of Art to Get It? Retrieved from https://www.artsy.net/article/artsy-editorial-long-work-art-it

ביצירה מעין זו של יוהן צופני, "הטריבונה של האופיצ'י",  1772-77, זמן הצפיה ארוך יותר, ואולי לא?

ה"טריבונה" הינה החדר שנעשה ע"י ברנרדו בואנטלנטי Bernardo Buontalenti  בשנים 1585-1591 בארמון האופיצי להצגת יצירות מאוסף המדיצ'י. הרעיון של החלל והשם היה שהחדר (אשר במקור היתה אליו כניסה אחת בלבד) יהיה בעל אופי של קפלה וישמש כמשכן לקדושה בארמון. הטריבונה הוצגה במאות 17-18 כ"וודרקמר" החשוב ביותר, עם  אוסף מתקופות שונות – פסל מצרי, עתיקות, רומי, ציורים רנסנסיים וברוקיים ואף רוקוקו.

ציור זה הוזמן ע"י המלכה שרלוט ב-1772 ונתפס כאחת מההצגות המפורסמות ביותר  של חובבי אמנות וגרנד טור Grand Tour של המאה ה-18. אף שנראה שצופני השלים את הקנבס בסוף 1773, הוא נטש עבודה זו ועסק בהזמנות פורטרט אחרות, עבור פייטרו ליאופולד הדוכס הגדול של טוסקנה, אחיו הבוגר יותר יוז'ף ה-II הארכידוכס של אוסטריה והלורד קופר. הוא גם שימש כיועץ לקופר ואפשר לו לאסוף מגוון מייצג של ציורים פלורנטיניים.

צופני מאזכר פעילות חדשה זו בטריבונה ע"י הוספת עצמו מחייך חיוך רחב, מחזיק את תמונת רפאל, "מדונה ובנה", הגלריה הלאומית, וושינגטון שקופר רכש וקיווה להחליפה באחרת. הקבוצה המקיפה את קופר וצופני בשמאל הציור נראית כעוסקת בחקר יצירתו של רפאל, "קופיד ופסיכה וסטיר עם צִלְצָל.

מימין סר הוראס מן, מוצג בחזית עם אות מסדר, מאזין לרעו תומס פטץ שמשווה את "ונוס מאורבינו" של טיציאן לפסל "המתאבקים". בגלריה מימין, קבוצה של תיירים צעירים הכוללת את הסייר והחוקר האפריקני סר ג'יימס ברוס שצופני תיאר כ"פלא של זמנו, אימת הגברים הנשואים ומאהב עקבי", מתבונן בונוס דה מדיצ'י. מעיתונים בני הזמן נראה ששתי הקבוצות שמרו על הפרדה חברתית, והדרכים השונות שבהן הם מתוודעים להנאותיה של פירנצה הינה אחת מהתמות הנחקרות בציור.

יוהן צופני היה צייר פורטרטים. נולד בגרמניה ומרבית ימיו בילה באנגליה.

 

https://www.royalcollection.org.uk/collection/406983/the-tribuna-of-the-uffizi

 

וונדרקמר -חדרי פלאות/מוזרויות בהם הוצבו ללא עקרון של מיון וסידור ציורים ופסלים לצד זיופים, פריטים ארכיאולוגים, אוספי מטבעות, תכשיטים וקמיאות. בנוסף, הם הכילו יצורי כלאיים (היברידים), פוחלצים, מינרלים, קורלים, עוברים שמורים בכוהל, מסיכות מוות, שנהבים, שעונים, כלים מוזיקליים וכלים מדעיים ועוד. חדרי המוזרויות שימשו גם כארסנל של אלכימיה והכילו חומרים שנתפסו כבעלי כוחות מאגיים.

גרנד טור – מסעות שערכו בני טובים מאנגליה, ארצות השפלה, גרמניה ועוד לאיטליה "ערש התרבות"