"אמנו רוסיה, אבינו סטאלין…."

adolf_strakhov_the_emancipated_woman_is_building_socialism_2_1
Adolf Strakhov, Emancipated Woman – Build Socialism!, 1926, Lithograph on paper, The David King Collection, Tate

היום האחד במאי, יש מן הסתם שעדיין חוגגים יום זה ומניפים את הדגל האדום! כאן המקום לומר בכנות: בילדותי, כבת לעובד עיתון "דבר" ואיש מפלגת העבודה דאז, התנשא לו בגאון ביום זה במרפסת ביתנו דגל ישראל ולצדו, הדגל האדום.

שנת 2017 ציינה מאה שנה למהפכת אוקטובר. המהפכה הביאה עמה תקוות, כאוס, הרואיות וטרגדיה שכן האימפריה הרוסית הפכה לבריה"מ, עברה מהפיכות, מלחמת אזרחים, רעב, דיקטטורה ופלישה נאצית, ובה בעת תרבות ויזואלית חדשה עלתה ושינתה את מארג חיי היום יום.

תערוכות רבות ומגוונות הוצגו ועדיין מוצגות בשנה זו לציון מאה שנים למהפכה.

במוזיאון תל אביב הוצגה התערוכה:

Total Red  צילום סובייטי אוצרת: רז סמירה                                                            לרגל ציון מאה שנים למהפכה הרוסית של 1917 הציג המוזיאון מבחר תצלומים שצולמו בידי צלמים סובייטים מהשורה הראשונה, בעיקר במחצית הראשונה של המאה ה–20. האוסף אפשר לעקוב אחר התפתחות הצילום הרוסי על רקע המהפכה והמאורעות שבעקבותיה, ואת גדולתו של הצילום כמתעד את המציאות ויכולתו להתערב בעיצובה. בתערוכה הוצגו צילומים של עמנואל אבזריחין, מקס אלפרט, גיאורגי זלמה, יבגני חלדיי, יעקוב חליפ, סימון פרידלנד, אלכסנדר רודשנקו ועוד.  התערוכה נערכה בשיתוף הפקולטה לעיצוב, המכון הטכנולוגי חולון, והוצגה במקביל לתערוכה Total Red: Design” במכון.[1]

ועדיין מוצגת התערוכה (עד 12.5):

מוזיקה אסורה: תקליטי רנטגן בברית המועצות, 1946 – 1964 אוצריםסטיבן קוטס, פול הרטפילד אוצרות אחראיות: מאירה יגיד חיימוביץ, מאיה ויניצקי                                   בין שנות הארבעים לבין שנות השישים ייצרו בברית המועצות באופן מחתרתי עותקים לא חוקיים של מוזיקה פופולרית אסורה ומצונזרת שנחרטה על שקפי רנטגן מבתי חולים. ייצור התקליטים — שכללו ג׳אז ורוקנרול, מוזיקת מהגרים, שירי כלא ושירי צוענים — היה כרוך בסיכון אישי. בתערוכה מוצגים תקליטי הרנטגן, פרטי וינטג׳ תקופתיים, רישומים סטיריים וראיונות עם פעילים, ולצדם סרטים שהופקו בשנים האחרונות העוסקים בקשר בין צנזורה ובין חופש ביטוי מוזיקלי, לא רק בברית המועצות אלא גם במאלי, קמבודיה, איראן ובמזרח התיכון.[2]

Total Red Design עיצוב חפצים סובייטים בית האמנים אלחריזי 9, תל אביב                      אוצרות: סוניה אוליטסקי, דנה אריאלי, נאדיה באקורדז'ה                                          התערוכה הוקדשה למקום של עיצוב חפצים סובייטים ולקשרים וההקשרים שבין אידיאלוגיה לבין עיצוב: המרחב הפרטי-ביתי – חפצים יומיומיים בבית המשפחה הסובייטית בצד המרחב הציבורי – חפצים הקשורים למהפכת אוקטובר ולאחריה.[3]

תערוכות הוצגו כמובן מחוץ לארצנו, ברוסיה ובאירופה. ברצוני לציין תערוכה נוספת שהוצגה בטייט מודרן בלונדון –Red Star Over Russia A Revolution in Visual Culture 1905-1955                                                                                                                    התערוכה עסקה בהיסטוריה הוויזואלית הדרמטי של רוסיה ובריה"מ בין השנים 1905 ועד למותו של סטאלין – כפי שנתפסה ונראתה דרך עיניהם של אמנים, מעצבים וצלמים.

בלב התערוכה, אוסף עצום ויוצא דופן של הצלם והמעצב הגרפי דויד קינג (1943-2016). הפריטים באוסף – מעל 250,000 פריטים, קשורים לתקופה זו בה קינג עבד עדיין ב- Sunday Times Magazine (שנות ה-70 של המאה הקודמת). בתערוכה הוצגו פוסטרים של תעמולה, צילומים והדפסים, המאפשרים מסע דרך תקופה רבת משמעות בהיסטוריה העולמית. חלקם נושאים עדיין עקבות של צנזורה של המדינה, והם כוללים עבודות משל El Lissitzky, Gustav Klutsis, Dmitri Moor, Aleksandr Deineka, Nina Vatolina and Yevgeny Khalde. [4]

potentailly_needs_cropping_z07666
Photographer Unknown, Preparing for May Day in the Railway Workers' Club, 1929. Purchased 2016. The David King Collection, Tate

[1] http://www.tamuseum.org.il/he/about-the-exhibition/total-red-soviet-photography  התערוכה הוצגה בתאריכים 26 באוקטובר 2017 – 10 במרץ 2018 התערוכה הוצגה במקביל לתערוכת עיצוב במכון הטכנולוגי חולון

[2] http://www.tamuseum.org.il/he/about-the-exhibition/forbidden-music-x-ray-audio-in-the-ussr-1940-1960  11 בינואר 2018 -12 במאי 2018

[3] בית האמנים אלחריזי, תל אביב http://artisthouse.co.il/project/total-red-design-%D7%A2%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%91-%D7%97%D7%A4%D7%A6%D7%99%D7%9D-%D7%A1%D7%95%D7%91%D7%99%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A1%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%94/ נפתחה ב-22 במרץ 2018 – סוף אפריל 2018. בעוד שאלפי ספרים, מאמרים וסרטים עסקו במהפכת אוקטובר ותוצריה, ומעט נכתב ונאצר באשר לחפצי היום יום בברית המועצות.

[4] http://www.tate.org.uk/whats-on/tate-modern/exhibition/red-star-over-russia התערוכה הוצגה בתאריכים 8 בנובמבר 2017 – 18 בפברואר 2018. האוסף של דויד קינג נרכש ע"י הטייט ב-2016.  הצילומים נלקחו מאתר התערוכה בהטייט מודרן.

רובין רוד: תחת השמש, תערוכה במוזיאון תל אביב לאמנות אוצרת גלית לנדאו-אפשטיין

04.png
מתוך: העשב שר, 2016, סרט 8 מ"מ, 3:33 דק' באדיבות האמן ואוסף אקרד

תחת השמש היא תערוכה מוזיאלית ראשונה בישראל של רובין רוד (יליד 1976, קייפטאון,  חי ויוצר בברלין).

את  רוד שמעתי לראשונה בהרצאה שלו לרגל פתיחת התערוכה במוזיאון תל אביב לאמנות; הרצאה מרתקת כבת שעה פלוס בה האמן נע בין המצגת, לבין הדימויים המוקרנים על הקיר, מדבר בלהט, נע בקרב הקהל, מגיב, שואל, מניע ידיים, "מיצג" של אדם אחד. הדימויים מעניינים ונעים בין חוץ לפנים, בין שריד לפעולה שהתרחשה לבין הדימוי שלה שקובע והפך לנצחי באמצעות פעולת המצלמה. רישומים, ציורים, action painting, חומרים מגוונים, הכל מצוי ביצירה שהינה האיש שהינו "יצירה בפני עצמה". היה מרתק ומלהיב לפגוש אמן צעיר, בלתי אמצעי בעבודות מגוונות ומעניינות. היה מעניין במיוחד לשמוע את האג'נדה החברתית שלו, והמעורבות הקהילתית שלו בקרב בני נוער המקבלים צ'אנס נוסף בעת העבודה עמו.

הוורסטיליות של רוד באה לידי ביטוי במגוון מדיומים: רישום, ציור, צילום, פיסול, וידאו ומיצג. תפקיד משמעותי ביצירתו תופס כאמור הגוף האנושי, שלו ושל אחרים, בנוסף למגוון חומרים דוגמת גיר, פחם וסבון.

רוד גדל ביוהנסבורג, ובה התעצבה תפיסתו האמנותית. מקורות ההשראה שלו: ציורי קיר אפריקאים עממיים, כמו גם ציורי קיר שציירו הוא וחבריו על קירות בית הספר. בנוסף, הותירו את חותמם על עבודתו מעין טקסי חניכה שבהם אילצו התלמידים הבוגרים את הצעירים להתייחס לציורי הקיר כאילו היו ממשיים, טקסים שהיה בהם ממד של התעללות. כל אלה הוטמעו בעבודתו של רוד בשילוב מרתק בין רישום לבין פעולה גופנית. עבודותיו מתחילות ברישום על קיר ומתפתחות לפרפורמנס שבו האמן או שחקן בן דמותו ולעתים שניהם יחד, מגיבים לדימוי המצויר. הפעולה עצמה מוגבלת מראש בזמן, והרישום מוּעד אף הוא להימחק בשלב זה או אחר, מעצם קיומו במרחב הציבורי, ואילו התוצר הסופי מוצג כסדרת תצלומים או כווידאו. התוצר האמנותי, אם כך, הוא תיעוד של מעשה שהתרחש מחוץ לעולם האמנות; כמעין עקבה או שריד להתרחשות גופנית רווית אנרגיה, רוד מנצל את המרחב הציבורי כמצע לעיסוק בנושאים העומדים על סדר היום העולמי ובפרט זה של דרום אפריקה. עבודותיו צומחות מתוך תרבות נעורים אורבנית, ונוגעות בשאלות של תרבות, זהות והיסטוריה תוך שהן מתאפיינות בקצב של היפ-הופ ובעוצמה של ציורי גרפיטי.

בצד ריבוי מקורות השראה חוץ-אמנותיים, יצירתו של רוד מעוגנת גם בהיסטוריה של הצילום ושל האמנות העכשווית. בעבודות הצילום שלו ניתן לזהות את השפעתם של אחדים מחלוצי הצילום כמו אטיין-ז'יל מארה (Marey) ואדוארד מייברידג' (Muybridge)  אשר ביקשו לתת ביטוי לתנועה בדימוי סטטי; בעבודות אחרות ניכרת האסתטיקה של אמני Arte Povera (אמנות ענייה) האיטלקיים של שנות ה-60 וה-70 או של אמן אמריקאי מינימליסט כמו סול לוויט (LeWitt), ועבודות הווידאו שלו מכילות בוודאי את עקבות ההשראה ששאב רוד מעבודות הווידאו המונומנטליות של בן ארצו ויליאם קנטרידג'  (Kentridge), במיוחד מהשילוב בין רישום, צילום ואנימציה.

בהתאם לדינמיות של מקורות ההשראה השונים, כך גם עבודותיו מתגלמות דרך שורה של ניגודים: הן פיגורטיביות וסיפוריות ובה בעת ניתנות לקריאה דרך ערכים צורניים של קו, צבע, קומפוזיציה ופרספקטיבה; הן מתקיימות על הטווח שבין גבוה לנמוך, ארעי וקבוע, גופני ושכלתני; הן מופיעות בשחור-לבן סגפני או עתירוֹת צבעוניוּת. העבודות המוצגות בתערוכה מספקות חתך מייצג מהעשייה המורכבת של רוד, אמן המשקף בעבודתו ובחייו את דמות האמן העכשווי: נע בין מקומות ובין מקורות השראה, בין מדיומים ובין אופני פעולה, מחויב לאמנותי ולפוליטי באותה מידה.

הטקסט מצוטט בשינויים קלים מאתר המוזיאון http://www.tamuseum.org.il/master/he/about-the-exhibition/robin-rhode-under-the-sun

תודה לגלית לנדאו-אפשטיין

InvertedCycle_RobinRhode05.jpg
מעגל הפוך (פרט), 2016, 8 הדפסי צבע, 70×56 כ"א, באדיבות האמן וגלריה ברוורמן, תל אביב  
Under_The_Sun_0010.jpg
תחת השמש (פרט), 2017, 36 הדפסי צבע, 50×50 כ"א, באדיבות האמן; גלריה לימן מופין, ניו יורק והונג קונג; גלריה ברוורמן, תל אביב