תערוכת רישום קטנה, אינטימית ומרגשת, המוצגת במפלס התחתון של מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית, לא רחוק מהמיצב עתיר הממדים של ציבי גבע, עוררה את שימת לבי בעת הביקור בו לפני זמן מה.

סיפורה של שנה אחת, השנה שחלפה, מוצג בעבודתה של מריה סאלח מחאמיד, "אנא הוּן" (בעברית, "אני כאן"). שנה שבמהלכה מצאה האמנית את עצמה מיטלטלת בין חיים ומוות; . קורות אותה שנה מוצגים על מגילת בד לבנה, בעירוב של דימויים וסמלים ובשפות רישום שונות.[1]

החיים והאמנות כאחד, שלובים כמארג ביצירתה של סאלח מחמיד שאת נוכחות גופה בעת פעולת הרישום, במעין אנלוגיה ל-action painting, כשם שאת טביעות ידיה ורגליה (מריחה, שפשוף), ניתן לראות בבירור. האמנית, הרושמת על רצפת חדר המגורים בבית הוריה, מאפשרת גם לכלבים וחתולים שהיא מגדלת, להשאיר את חותמם על העבודה.

חומר דומיננטי ביצירתה של סאלח מחאמיד הוא הפחם השחור. חומר זה מציע מנעד שלם בין שרטוט, רישום כתמי ושרבוט, ומאפשר ביטוי אינטימי ורגיש, הנובע במידה רבה ממגען הישיר של אצבעותיה על מצע הציור.

במאמרה לתערוכה כותבת איה לוריא, אוצרת התערוכה: סאלח מחאמיד מאנישה בציוריה את תא הנהג של המשאית הגדולה שהתנגשה בה ואת כף ההרמה של טרקטור. אלה מתוארים בסמוך לגדר הביטחון השבורה, כמשפילים ראש ומבקשים מחילה מדמותה השמוטה, החבולה, המובלת מזירת התאונה כשהיא נתמכת בידי שתי דמויות גבריות. הדימוי מאזכר ייצוגים אייקוניים של סצנת "ההורדה מהצלב" מהברית החדשה, אלא שהפעם דמותה של מריה (האמנית) היא הנושאת, בגופה שלה, את כאב הקורבן ואת חוסר האונים האופף אותו. הדימוי מתעצם לנוכח רגלי העגל הקשורות הנראות בתחתית הבד, שנוטפות מהן טיפות דם אדומות, המהדהדות את הסצנה התנכ"ית של העקידה כפרה-פיגורציה של הצליבה. ולצד כל אלה, מצלמות ביטחון ומעקב המתפקדות כעין מכאנית גדולה; בולשות, מפקחות ומתעדות באדישות לדרמה המתרחשת מולן, נטולות חמלה ועיוורות לעוולות ולכאב האנושי".

אתר המוזיאון, התודות ל-איה לוריא, מריה סאלח מחאמיד, אָנָא הוּן, מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית https://www.herzliyamuseum.co.il/exhibition/%d7%9e%d7%a8%d7%99%d7%94-%d7%a1%d7%90%d7%9c%d7%97-%d7%9e%d7%97%d7%90%d7%9e%d7%99%d7%93/

[1] הקורות אותה עת נענתה לפנייה מבית החולים הדסה בירושלים לתרום מח עצם מגופה לנער אלמוני; המשכם במעורבותה בתאונת דרכים קשה על כביש 6, שבה התנגשה במכוניתה משאית כבדה שהובילה עגלים לשחיטה; ועד לחתונתה, שנערכה לא מכבר, עם בחיר ליבה ראמי חביב-אללה, שהיה לצידה כסלע איתן בתהליך החלמתה.