זיכרון אישי, מערכות ידע וסמלים אותם שואלת האמנית חן שיש מעולמות היהדות וממיסטיקה, בצד דימויים מעולם החי והצומח מופיעים בתערוכתה החדשה בגלריה שכטר. דימויים פיגורטיביים כגון פרחים, פירות, עלי מרווה, יצורים מעולמות המיתולוגיה, ציפורים ומנגד, צורות גיאומטריות, צורות הספירלה שיש בהן מן האין סופי, סמלי מגן דוד ועוד.

העבודות המוצגות בחללי הגלריה על הקמרונות שבהם והתאים הקטנים המאפשרים הצגה של יצירה אחת נבחרת מנהלות "דיאלוג" מעניין עם המקום. העבודות בגדלים שונים על מצע נייר (בחלקה התחתון של הגלריה) מקבלות הדהוד נאה ביותר בקירות שנצבעו בחלקם התחתון בצבע תכול, אותו צבע שיש בו מתכול השמיים אך גם הדהוד לעבודותיה הטעונות בסממנים מיסטיים. צבע התכלת מלא במשמעויות; בימים עברו היה סממן של מלוכה, קדושה וייצוג של שמימיות. בעדות מסוימות צבע זה נתפס כצבע שיש בו אפשרויות הגנה כנגד "עין הרע". 

קווים אדומים, חוצצים, מוחקים ולעתים זולגים מופעים בין כתמי השחור העז, הנפתח לעתים כמניפה, ולעתים "מטפטפים" מטה, במעין אזכור לעבודות מהמודרניזם ולמחוות היד ב-action painting בן המאה העשרים. ביניהם עולים ריצודי זהב ויוצרים קומפוזיציה שיש בה עזות בצד "מיתון". הזהב המסמל מלכות שמיים כשם שעושר חומרי/ארצי מופיע כעיטור אבקה ועטיפות זהובות של מטבעות שוקולד בצלחות הקרמיקה המעוגלות.

 כתמי האדום והזהב, כשם שהצבע השחור הם חלק מהאינוונטר האיקונוגרפי והצורני של שיש, והם מופיעים בתערוכותיה הקודמות.

בין הצורות המופשטות בחלקן, עולה לעתים צורה של פה מעוגל חושף שיניים, שרשרת זהב, או דימוי הלטאה שעל שמה נקראת התערוכה. התערוכה נעה בין העודפות הצבעונית לבין עבודות שבהן המצע אוורירי, ו"נקי" מצבעוניות או דימוי.

סמליות, מוטיבים מיסטיים קמעות ואותיות שהקשרן קבלי מהדהדים לילדותה של האמנית, לעיר צפת בה גדלה והיסודות הרוחניים לאורם גדלה. שיש מספרת : "אימא שלי, הלב של המשפחה, אישה שידעה תמיד נפש אדם, הייתה יוצאת השכם בוקר אל המקובל השכונתי (בצפת, עיר ילדותה של שיש) לשם דאגה לבני המשפחה וחיפוש מזור לכל מכאוב וקושי". שיש זוכרת כי באחת הפעמים שבהן ליבה נחמץ, נלקחה אל החכם וזה "כתב מה שכתב בשפת סתרים", ביקש אותה לנשק את הדף ולאחר מכן עטף אותו בבד ותפר אותו בידו בתפירה תמה. "אחזתי בשקית הבד שצבעה היה חום -בורדו והצטוויתי לשים אותה מתחת לכרית שלי ובתקווה ללב חדש ושלם." אותו מקובל שהקפיד לערוך טקס טבילה וטהרה במקווה, בטרם פנה אל מלאכת רזיו נחרט בזיכרונה והיא אימצה לה טקס טהרה משלה בבואה אל מעשה ציור, מבלי לתכנן את מה שיבוא, כרגע של גילוי. (ציטוט מטקסט התערוכה).

בחלל העליון של הגלריה מופיע דימוי הזיקית הזוחלת מלוא גופה לאורכו של ציור על מצע נייר גדול ממדים. הזיקית הנתפסת בתרבויות שונות כמבטיחה שפע ומזל טוב מכבירה מטובה ברכה על התערוכה והבאים בשעריה.

תודה לדרורית גור אריה על הטקסטים והדימויים