תערוכה בשיחים, תערוכה קבוצתית, רמת הנדיב, פתיחה: 23.10.2026 – נעילה: 30.9.2027

אוצרים: פרופ' עידו ברונו ואפרת קליפשטיין

אמנים משתתפים: עדן בנט, זוהר גוטסמן, יעקב דורצ'ין, דב פייגין ומשה רואס

הכניסה חופשית

שעות פתיחת הגנים: ימים א׳, ד׳, ו׳ וערבי חג: 08:00–16:00

ימים ב׳, ג׳, ה׳, שבת וחג: מ־08:00 ועד השקיעה.

וראשית תודה על הסיור המרתק שהעניקו לנו אוצרי התערוכה פרופ' עידו ברונו ואפרת קליפשטיין, והאירוח הנדיב בהובלתה של מעיין מנהלת השיווק, ולכלל צוות רמת הנדיב.

"תערוכה בשיחים"

אוצרי התערוכה: מימין, פרופ' עידו ברונו, משמאל, אפרת קליפשטיין

טבע ותרבות חוברים יחדיו ב"תערוכה בשיחים", בגני רמת הנדיב. בתערוכה מוצגות עבודות פיסול של חמישה אמנים במרחב של גני רמת הנדיב. בעבודות ניתן ביטוי לאופן שבו האדם, קרי הפסל/ת מחלץ חומרים מן האדמה ומעניק להם צורה, וזאת מתוך רצון לקבע זיכרון של מקום המשתנה ללא הרף, ובשאיפה לנהל שיח עם עולם הצומח והחי.

האפשרות המוצגת בתערוכה היא לראות בטבע מרחב חי שבו החומר, הצמחייה, האור והזמן ממשיכים לעצב את משמעותן של העבודות, ליצור קשרים והקשרים בין היצירות לבין הצומח הסובב אותן, ומבקשת להזמין התבוננות מעמיקה יותר באמנות ובטבע כאחד.

ההתפעמות מול הטבע כמקור להשראה ולידע. היצירות המוצגות מתמזגות בו, בעודן חשופות לאור, לרוח ולגשם, ולפלאי הטבע כאחד, ומעידות כדברי האוצרים על הכמיהה המתמשכת שלנו בני אנוש לדיאלוג עם כוחות הטבע. ואוסיף, התפעמות זו מופיעה בשירה ובספרות, אך גם בציורי נוף באמנות ההולנדית משלהי המאה הל-14 ואילך, אך גם בעבודותיו של ויליאם טרנר (שלהי המאה 18-מחצית המאה ה-19), האימפרסיוניסטים במאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, והרשימה ארוכה…)

משמעות הגן באמנות כמושג וכממשות בתרבות מתעצמת בתרבות הרנסנס, עת נתפס כמקשר בין גוף לרוחניות. לעתים האדם אוכף הגבלות וגבולות על האינסופיות של הטבע, אף שבגני רמת הנדיב הטבע שולט ברוב הוד והדר, לעתים פורח, לעתים מתורבת ויש שפורץ גבולות.

גני רמת הנדיב הם פרי יצירתו של אדריכל הנוף שלמה אורן וינברג, והם משתרעים על כ-70 דונם של מרחבי צמחייה מעוצבת ומטופחת בקפידה. הגנים, המרמזים על שבריריות החיים, מקיפים את קברו של הברון אדמונד דה רוטשילד בלבלוב מלא יופי ונחמה. פה ושם, בין שבילי הגנים המעוצבים, מסתתרות להם פינות צמחייה פראיות יותר. אל המרחב הזה, הוזמנו עבודות מחמישה אמנים. העבודה "מחסה" של יעקב דורצ'ין, גוף עצום ממדים יצוק ברונזה. פני השטח של הפסל נושאים את עקבות תהליך יצירתו.

יעקב דורצ'ין , "מחסה", 2020, פלדה

"מרום" של משה רואס, מעין רישום תלת-ממדי המזמין את הצופה להתבונן מקרוב בקווים עשויים מברונזה שצורתם קשת ונישאים אל על.

משה רואס, "מרום", 2026, ברונזה

"מאובן דרך" של עדן בׇּנֶט, עבודה הנראית במבט ראשון כשריד או מאובן, אף שבמבט נוסף אנו מגלים כי מקור הצורה בצמיג אופנוע.

עדן בנט, "מאובן דרך", 2026, הטבעת צמיג, חול, גבס פולימרי, סיבי פיברגלס

עבודותיו של זוהר גוטסמן שני פסלים זעירים, האחד דמות נשית יושבת על חורבות, והשנייה דמות אדם על סוס.

זהר גוטסמן, "טיכה פורטונה של החורבות", 2025 שיש ,אבן גיר, צמחייה
זהר גוטסמן, "השליט הקטן", 2021 ג’סמונייט, זהב, שיש, צמחייה

של האמן דב פייגין (נפטר ב-2000) ילדה ניצבת לצד איילה, מתבוננת בה ומניחה את ידה על גבה, ואת ידה השנייה מושיטה לאיילה כמגישה לה מזון. העבודות הושאלו לתקופת התערוכה, והן משלימות ומעשירות אותה.

דב פייגין, ילדה ואיילה, 1945-1944 ברונזה

גני רמת הנדיב , גני זיכרון ופארק טבע, משלבים שימור מורשת עם שמירת טבע, מחקר, חינוך ועשייה קהילתית. גני הזיכרון נפתחו בשנת 1954, עם הבאתם של הברון אדמונד דה רוטשילד ורעייתו אדלאייד למנוחת עולמים במקום. הפעילות ברמת הנדיב מבקשת לקיים זיכרון חי למורשתו של הברון ולקדם יחסי גומלין מקיימים בין אדם, טבע וסביבה, למען הציבור ולמען הדורות הבאים.

קרדיט צילום: אופיר מורדוב

תודה!

להשאיר תגובה