כשאופנה, הכנסייה הקתולית ומוזיאון המטרופוליטן חוברים יחדיו… תערוכה במטרופוליטן 10.5.2018-8.10.2018

4.jpg
Domenico Dolce and Stefano Gabbana for Dolce & Gabbana. Ensemble, autumn/winter 2013–14. Courtesy of Dolce & Gabbana. Digital composite scan by Katerina Jebb

בסרט "רומא" של פליני ניתן לראות תצוגת אופנה של בגדי אפיפיורים, קרדינלים ואחרים המשרתים בקודש בכנסייה הקתולית. האם אתם "חסידי" אופנה? אזי התכוננו לעליה לרגל!

ב-10 במאי 2018 עומדת להיפתח התערוכה "Heavenly Bodies: Fashion and the Catholic Imagination" במטרופוליטן, ניו יורק.

הקרדינל ג'אנפרנקו רווסי (Gianfranco Ravasi) המשמש כנשיא המועצה האפיפיורית של הוותיקן לתרבות, חבר לאנדרו בולטון, האוצר מטעם המטרופוליטן, וסטיפן א. שוורצמן, יו"ר ומנכ"ל בלקסטון, שמסירותו ותמיכתו הכספית מאפשרים העלאת תערוכה זו. לצדם מסייעים כריסטין שוורצמן, אנה וינטור ודונאטלה ורסאצ'ה.

בהתייחסו למפגש עם קהל שכלל את פיירפאולו פיצ'ולי (ולנטינו), ז'אן-צ'רלס דה קסטלבז'אק ותום בראון, אמר בולטון: "חלק עשויים לשקול אופנה כמדיום שאינו ראוי לעסוק ברעיונות שעניינם קדושה או שמימיות; ברם ביגוד הינו מרכזי בכל דיון באשר לדת, ולהבדלים בין דתות. הקרדינל רווסי משמש כנציג רשמי של הכנסייה הקתולית, והוא זה שאפשר לבולטון ולקבוצה שלו גישה לאוצרות הכנסייה והתיר שאילת כ-40 פריטים חשובים מהלשכה הקדושה של הקפלה הסיסטינית.

בהקשר לבולטון, "טווח הפריטים הינו מאמצע המאה ה -18 עד תחילת המאה ה -21 ומתייחס לכ-15 אפיפיורים ואף מעבר לכך. הפריט המוקדם ביותר הוא גלימה אותה לבש בנדיקטוס XIV, ואילו הפריט האחרון הוא זוג נעליים אדומות אותן נעל האפיפיור יוחנן פאולוס השני. חלק מהפריטים לא יצאו מעולם מחוץ לכותלי הוותיקן, כולל סדרה בת 12 מלבושים שהוזמנו על ידי הקיסרית מריה אנה קרולינה מאוסטריה עבור האפיפיור פיוס התשיעי. אלה האחרונים מתוארכים לאמצע המאה ה -19, ולשם כך עמלו מעל 15 נשים ונדרשו 16 שנים ואף יותר לסיים את תפירתם". דגש נוסף, בולטון הוסיף, יכלול נזר אפיפיורי אשר הוענק לאפיפיור פיוס התשיעי, על ידי המלכה איזבלה השנייה מספרד, והוא מכיל 19,000 אבנים יקרות, 18,000 מהם יהלומים.

7.jpg
John Galliano for House of Dior. Evening ensemble, autumn/winter 2000–2001 haute couture. Courtesy of Dior Heritage Collection, Paris. Digital composite scan by Katerina Jebb

הצלמת Katerina Jebb שמקום מושבה בפריס, סייעה לבולטון, ולשם כך שהתה מספר חודשים בוותיקן וערכה ביקורים סודיים במקום על מנת לקבץ פורטפוליו של סריקות דיגיטליות ברזולוציה גבוהה של חלק מהפריטים שיגיעו לניו יורק, כשם שבנוגע לאחרים שהינם עדינים מדי מכדי לטלטל אותם בנסיעה. חלק מפרות עבודתה התגלו כעת וכוללים אימז'ים מדהימים ביופיים.  בולטון הדגיש שהפריטים המקודשים – ישמרו מוגנים בנפרד מעיצובי האופנה המצויים במטרופוליטן בנוסף יוצגו אובייקטים המהווים חלק מאוסף הגלריות הביזנטית והמדייוואלית של המטרופוליטן, בצד יצירות אמנות דתיות שנבחרו באצירתו של C. Griffith Mann, האוצר במטרופוליטן של המחלקה לאמנות ימי הביניים. כל אלה יעניקו עוגן ופרשנות אופנתיים נוספים לתערוכה, שכן ציורים אלה, כפי שהבחין בולטון, יספקו קונטקסט מבאר לקישור שבין אופנה לבין קתוליות. התערוכה תתפרש על 25 גלריות, ותהייה התערוכה הגדולה והשאפתנית ביותר שהתקיימה אי-פעם במטרופוליטן. ארגון התערוכה מכוון להעלות על הדעת התנסות בעלייה דתית לרגל.  בולטון התווה מסלול מתצוגת סתיו 1991 המפורסמת של ג'אני וורסאצ'ה ותצוגת אוסף סתיו 1997 שלו, בהשראת הבזיליקה של סן ויטלה ברוונה, איטליה. הוא הוסיף שנוכל לראות פריטים מתצוגת סתיו 2013 של דולצ'ה וגבאנה, בהשראת הדוואומו במונריאלה בסיציליה, כשם שפריט מתצוגת סתיו 2017 של פיצ'יולי עבור ולנטינו, בהשראת הלבוש הפולחני הכנסייתי.  בולטון התייחס בנוסף לגלימה העליונה חסרת השרוולים של אנשי הכמורה שעוצבה ע"י דה קסטלבז'אק עבור סט. גון פול השני ב-1997, ומספר פריטים שנעשו ע"י רוסלה ג'ארדיני עבור מוסקינו, קריסטיאן לקרוא, טיירי מוגלר, ז'אן פול גוטייה, שיאפרלי וקפוצ'י. חלקה האחרון של התערוכה אמר בולטון, יכלול את שמלת הכלולות המפורסמת של בלסייאגה מסתיו 1967. כל אלה סיכם בולטון יהוו שיר הלל לביטוי העמוק ביותר של המעצבים למסורות קתוליות ולשילוב בין אופנה לבין יצירות אמנות.

 

14
Cristóbal Balenciaga for House of Balenciaga. Wedding ensemble, 1967. Courtesy of Balenciaga Archives. Digital composite scan by Katerina Jebb

  Heavenly Bodies: Fashion and the Catholic Imagination, Retrieved from https://www.metmuseum.org/exhibitions/listings/2018/heavenly-bodies/art-and-fashion-images

רמברנדט, פורטרט של זוג כיצחק ורבקה ידוע כ"כלה היהודייה", 1665-1669 בקירוב, שמן על בד, 166.5X121.5, רייקזמוזיאום, אמסטרדם

SK-C-216

בין היצירות הידועות ביותר של רמברנדט מצוי הציור המוכר בשמו "הכלה היהודייה". הזוג מוצג בחיבוק רך, אינטימי, המשיק למרכזו של ציור זה: הג'סטה האוהבת ואפשר המגוננת מהדהדת בתורה בחיבוק העדין של בת הזוג. הדמויות והתנוחות שלהן מקבילות לרישום הכנה שעשה רמברנדט, בו דמותו של המלך אבימלך צופה בהם.[1]

הציור קיבל את שמו בתחילת המאה ה-19, (1835)אך נושא הציור נשאר בסימן שאלה עד ימינו אנו. האם זהו הזוג מהתנ"ך? או שמא זהו פורטרט כפול של שניים מבני זמנו של רמברנדט? ויתכן שמדובר בשני זוג בני הזמן שזכו לתיאור נצח בבגדים בהשראה של מה שסברו שנתפס כתנכ"י. פורטרט זה ידוע כפורטרט היסטורי, ובמידה וזה המקרה, מרבית חוקרי האמנות מאמינים שהזוג מייצג את יצחק ורבקה (בראשית, פרק כ"ו")[2] ו וַיֵּשֶׁב יִצְחָק, בִּגְרָר.  ז וַיִּשְׁאֲלוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם, לְאִשְׁתּוֹ, וַיֹּאמֶר, אֲחֹתִי הִוא:  כִּי יָרֵא, לֵאמֹר אִשְׁתִּי, פֶּן-יַהַרְגֻנִי אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם עַל-רִבְקָה, כִּי-טוֹבַת מַרְאֶה הִוא.  ח וַיְהִי, כִּי אָרְכוּ-לוֹ שָׁם הַיָּמִים, וַיַּשְׁקֵף אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים, בְּעַד הַחַלּוֹן; וַיַּרְא, וְהִנֵּה יִצְחָק מְצַחֵק, אֵת, רִבְקָה אִשְׁתּוֹ.  ט וַיִּקְרָא אֲבִימֶלֶךְ לְיִצְחָק, וַיֹּאמֶר אַךְ הִנֵּה אִשְׁתְּךָ הִוא, וְאֵיךְ אָמַרְתָּ, אֲחֹתִי הִוא; . הסבר אחר הינו שהאיש מצהיר על אהבתו לאשתו; במקרה זה נושא הציור יהיה "המעלה שבנישואים". בנוסף, שנת הציור אינה וודאית. משיחות המכחול בציור זה טעונות בחומריות. הצבע על שרוולו של הגבר הינו כה עבה עד כי נדמה שרמברנדט השתמש בסכין פלטה על מנת למרוח אותו. [3]

 unnamed (4)

 

[1] מאתר התערוכה Rembrandt The late Works, הגלריה הלאומית בלונדון  https://www.nationalgallery.org.uk/whats-on/exhibitions/rembrandt-the-late-works-15-october-2014-0000

[2] https://www.mechon-mamre.org/i/t/t0126.htm

[3] מאתר Museum Het Rembrandthuis https://www.rembrandthuis.nl/en/rembrandt-2/rembrandt-the-artist/most-important-works/the-

 

שיתוף פעולה בין המותג "פנדי" לבין גלריה בורגזה רומא

galleria-borghese-facciata-copyright-ministero-dei-beni-e-delle-attivitacc80-culturali-e-del-turismo-galleria-borghese
The façade of the Galleria Borghese.
Courtesy Image

מה קורה כשמותג אופנה ידוע מחליט להשקיע באמנויות?

פנדי (מותג בינלאומי בשליטתו של התאגיד (LVMH  השקיעה לאחרונה במיזם מרשים לתמיכה באמנות בשותפות בת שלוש שנים עם המוזיאון גלריה בורגזה שמושבו ברומא.

כחלק מההסכם, שני הגופים עומדים להקים את מכון המחקר של הצייר קרווג'יו (מיכאלאנג'לו מריסי דה קרווג'יו 1571-1610), שיאצור סדרת תערוכות על הצייר האיטלקי המיועדות להצגה ברחבי העולם. התערוכה הראשונה מוצגת במוזיאון גטי בלוס אנג'לס החל מ-21 בנובמבר  2017 ועד 18 בפברואר 2018.[1] המוזיאון מארח לראשונה שלוש עבודות מקרווג'יו שהגיעו מגלריה בורגזה שמחזיקה בציורים הידועים ביותר של האמן: "דוד עם ראש גוליית", "הירונימוס הקדוש" ו"נער עם סל פירות". התערוכות  מיועדות להיות מוצגות גם במוזיאונים במזרח הרחוק.

giovane-con-canestro-di-frutta-caravaggio-copyright-ministero-dei-beni-e-delle-attivitacc80-culturali-e-del-turismo-galleria-borghese.jpg
giovane-con-canestro-di-frutta-caravaggio-copyright-ministero-dei-beni-e-delle-attivitacc80-culturali-e-del-turismo-galleria-borghese

פנדי גם תתמוך בתערוכות שתתקיימנה בגלריה בורגזה במהלך שלושת השנים הבאות. ועל כך אמר Pietro Beccari יו"ר והמנכ"ל של החברה ל: WWD."זהו פרויקט מעניין ביותר לאיטליה ולעיר רומא ולפנדי להציג את יופייה של עיר הבירה האיטלקית ושל קרווג'יו הצייר ברחבי העולם", לבקרי יש באמתחתו תכניות ויוזמות לחזק את הקשר בין פנדי והעיר רומא, בה נמצאים המשרדים הראשיים של הקבוצה, החל מהשיקום של מזרקת טרווי ועד לתרומת יצירת אמנות של ג'יוזפה פנונה ((Giuseppe Penone המוצגת בחזית משרדיו הראשיים של המותג.

Anna Coliva, מנהלת גלריה בורגזה, הגתה את הקמת מכון המחקר של קרווג'יו, ובקרי מסר שהשותפות נובעת מההיכרות ארוכת הימים שלו עם קוליבה והעניין המשותף שלהם באמנויות.

מרכז קרווג'יו ללימודים, דיאגנוזות ומחקר אמנותי-היסטורי של קרווג'יו יוקם בגלריה בורגזה וכוונתו להפוך לנקודת התייחסות עיקרית לחקר אודות עולמו של האמן. לשם כך תוקם פלטפורמה דיגיטלית שתייצג את מכלול הדאטה בייס אודות האמן: מידע ביבליוגרפי, דוקומנטרי, ארכיבי, פילולוגי, היסטוריוגרפי, איקונוגרפי ועדכונים כשם שתיעוד דיאגנוסטי אשר יופיע בצורה דיגיטלית.

"קרווג'יו היה המודרני ביותר ומחדש", אמר בקרי. "אלה הם ערכים שפנדי מאמינה בהם".

בקרי סיפר שהוא ביקר לראשונה בווילה בורגזה כשהיה בן 15 כתלמיד בית ספר, והמקום הותיר בו חותם עמוק. כיום, "הגלריה במרחק קצר מביתי, ומשפחתי ואני אוהבים את המקום, היצירות שבו ואת הפארק שליד." בקרי ציין את איכות העבודות והמודרניות של וילה בורגזה, שהציגה למשל, את התצוגה הגדולה ביותר של האמן אלברטו ג'אקומטי ב-2014 או את the “Couture/Sculpture: Azzedine Alaïa in the History of Fashion” exhibition ב-2015.

כחלק מהשותפות החדשה, פנדי תמכה בתערוכה של אמן הבארוק הגדול ז'אן לורנצו ברניני. בתערוכה המוצגת מ-1 בנובמבר 2017 עד 4 בפברואר 2018 יצירות בהשאלה ממוזיאונים כולל הלובר, מוזיאון ויקטוריה ואלברט, המטרופוליטן ו-LACMA בלוס אנג'לס.[2]

בקרי אמר שפנדי תציג תערוכה אחרת במשרדיה הראשיים העוסקת בשיפוץ ושימור     the Palazzo della Civiltà Italiana the company has restored שהחברה ממנה וסייעה בכך, מסוף אוקטובר.[3] זאת בהמשך תערוכת "Matrice" של פנונה המוצגת במקום.

"יש לכך ערך מהותי, כשם שמוסרי, עבור פנדי לקדם, לתמוך ולייצא אמנות איטלקית ואת היופי בעולם, את המצוינות והייחודיות שלה ואת הכישרונות של אמניה." אמר בקרי.

"המכון לחקר קרווג'יו הינו פרויקט שאפתני שרוצה לקדם בתוך מוזיאונים את המחקר המתקדם ביותר ולעשותם תוצרים של תרבות ולא בלוקבסטר.

הדימויים נלקחו מהמאמר שלעיל ומגלריה בורגזה

Zargani, L. (2017, September 13). Re: Fendi Inks Partnership with Rome's Galleria Borghese. Retrieved from  http://wwd.com/eye/celebrity-real-estate/fendi-inks-partnership-with-galleria-borghese-10982852/

02BERNINI1-blog427.jpg
“Apollo and Daphne,” a life-size marble statue by Bernini on display at the Borghese Gallery in Rome.CreditGalleria Borghese

 

[1] http://www.getty.edu/art/exhibitions/caravaggio/

[2] https://www.nytimes.com/2017/10/31/arts/borghese-gallery-bernini.html

[3] http://wwd.com/fashion-news/designer-luxury/fendi-new-headquarters-10267781/

הילכו יחדיו נוירו-אסתטיקה ואנשי מוזיאון?

download.jpg
Anila Quayyum Agha, All the Flowers Are for Me, 2017. Courtesy of Peabody Essex Museum

מאז שלהי המאה ה-16 ועד תחילת המאה ה-20, אופן תליית היצירות בסגנון סלוני היה נוהל תצוגה דומיננטי באירופה. עם זאת תליית ציורים והצגתם בצפיפות בחלל הגלריה איבדה מכוחה הן משום שזה מנע מהצופים להתרכז ביצירה אחת, אך בעיקר בשל עליית התפיסה המודרניסטית של הצגת היצירות במרחב מסוג אחר, ב"קובייה לבנה". הקובייה הלבנה" הוא כינוי למרחב התצוגה האופייני לאמנות המודרנית; מרחב תצוגה ניטרלי ו"נקי" עם כמה שפחות הפרעות:  קירות צבועים בלבן, רצפת עץ או בטון, תאורה ומיזוג הנחבאת בתקרה.

אך למה? הסבר לכך הוא שלמרחב התצוגה ולאופן העמדת והצגת העבודות בו, יש השפעה ניכרת על יחסי מוצג-צופה. אופן השמת האובייקט, המיקום, שלו מכוון לכך שהצופה יוכל לפרש את הנושא ולהעניק לו משמעות.

800px-Giuseppe_Castiglione_-_View_of_the_Grand_Salon_Carré_in_the_Louvre_-_WGA4552
     Giuseppe Castilione, View of the Grand Salon Carré in the Louvre, 1861. Wikimedia  Commons

אפשר שהסיבה לכך יכולה להיות באשר לדרך שבה מוח האדם מתנהל – וזו הינה התשובה לכך שבאחד המוזיאונים הזמינו נוירולוגית לחבור לקבוצה שלהם: "ברמה ההתנהגותית, זה יכול להיות מסיח דעת ללכת בחדר ולהיות חשוף להמון דברים שיש להסתכל בהם", אומרת דר' טדי אשר, שחברה מוקדם בשנה זו ל-Peabody Essex Museum, in Salem Massachusetts למינוי בן שנה כנוירולוגית חוקרת.

דר' אשר הסבירה את טענתה באמצעות התיאוריה של sensory suppression שאומרת ש"מטר" של תמריץ תחישתי – כמו תלייה בסגנון סלון –  "מקהה" את הכלי האופטי – נוירולוגי של הצופה.

היא ממחישה את טענתה בהצביעה על הסלולרי החכם שלה ועל עט הפלסטי. "אם מוצגים לפניך אובייקטים רבים באותו מרחב, הרי שנוירונים מסוימים יגיבו לטלפון ואחרים יגיבו לעט", כדבריה. "מה שהתברר הוא שנוירונים שהגיבו לאחד מנסים לדכא באופן אקטיבי את הנוירונים שהגיבו לאחר. הייצוג של האובייקטים במוח נראה כמוחלש ברגע שיש 'מתקפה' של אובייקטים רבים".

המינוי של אשר הינו חלק מקמפיין נרחב יותר ע"י Dan Monroe,  רוז מארי מהמוזיאון וEijk van Otterloo Director and CEO, כדי לנצל את מדע המוח לשירות עיצוב תערוכות.

מוזיאון זה מצפון לבוסטון הידוע באוספיו הנרחבים באמנות אסיאתית וימית, זכה להכרה לאומית בתערוכות מסוג אחר. בכניסה לתערוכה "אסיה באמסטרדם": תרבות הפאר בתור הזהב" Asia in Amsterdam: The Culture of Luxury in the Golden Age" המבקרים כובדו בתבלינים – מסמרי מאכל, קינמון , פלפל שחור ועוד שהבטיחו המשכיות של הזיכרון וזאת על-ידי פניה לחושים נוספים.  עבור התערוכה Rodin: Transforming Sculpture" קבוצת רקדנים יצרה בלבול באשר לציפיות מ"הקובייה הלבנה".

download (1).jpg
Bosoma Dance Company perform in "Rodin: Transforming Sculpture' at the Peabody Essex Museum. Photo by Swong95765, via Flickr

ב- Peabody Essex Museum עומדים ליישם את עקרונות הנוירו אסתטיקה – סינתזה של מדע הניאורולוגיה והאסתטיקה לשם הצבה מחדש של האוסף הקבוע של המוזיאון שיתרחש בחמש השנים הבאות. יישום של יוזמה זו הינו תודות למענק של 130,000 דולר מקרן באר מבוסטון, וכל זאת לאור  הגילוי שיש ירידה משמעותית בארה"ב בביקור במוזיאונים.

בהמשך מסופר על נושא הראיה ועל הקשר בין החושים והתפיסה – פרספציה. ארנסט גומבריך מספר לנו בספרו "אמנות ואשליה" אגדה פיתגוריאנית באשר לענן שנדמה לקנטאור או לאנטילופה…). וישנו הספר של Eric Kandel נוירולוג זוכה פרס נובל באוניברסיטת קולומביה Reductionism in Art and Brain Science: Bridging the Two Cultures (2016). "מה עולה בראשו של הצופה כשהוא מתבונן ביצירת אמנות? זה נושא למחקר. זה עדיין ברמות הראשונות של כך אך בעל פוטנציאל מעניין וחשוב למדי". בשנים האחרונות Kandel עלה כמקדם של השיח של חקר אינטרדיסציפלינרי, ועל הרצון לתקן את השבר בין אמנות ומדע של המוח" כפי שג'ונתן גילמור, פרופסור עוזר ב-CUNY Graduate Center and Baruch College  כתב ב-2006. "חלק מחוקרי תולדות האמנות נלהבים אודות נוירו אסתטיקה וחלק חושבים שזה מגוחך", אמר קנדל, שכן זה מבקש לכאורה לחשוב שיש לכך הסבר ביולוגי;  אך אין לדאוג, נוירולוגיה אינה עומדת להחליף את הגישה המקובלת בתולדות האמנות אלא להעשיר אותה.

דר' אשר מודעת לכך שהמינוי שלה הינו אירוע מכונן, והיא גם גם נלהבת להפיץ בשורה זו.

לאחר הריאיון המראיין והנוירולוגית דר' אשר נכנסו לראות את המיצב של       Anila Quayyum Agha's, All the Flowers Are for Me, מיצב שבו הקובייה הלבנה הומרה לחדר אור עם דיגום עלווה המוקרן על הרצפה, הקירות והתקרה. דר' אשר מתייחסת גם לאופן שבו ההתנסות שלנו במיצב מאפשרת לנו לחוש כ"מקבלים ליטוף" מהאור.

"ההתנסות שלך במיצב זה תלויה במה שזה מזכיר לך", היא אומרת. "כשאתה מעלה זיכרון, אזורי הקורטקס שלך שמעבדים חושים שונים הופכים לפעילים. כך שאם אתה מתבונן באימז' של מעיל פרווה, תוכל לחוש כאילו שאתה יכול לגעת בפרווה, וזה משום שחלק מהמוח שלך שיכול לעבד את ההתנסות המישושית הופך להיות מופעל ע"י הזיכרון".

אך כמובן, היא הוסיפה, "זה הכול במוח שלך"!

Snow Hopkins, C.(2017, June 27). Re: This Art Museum Hired a Neuroscientist to change the Way We Look at Art. Retrieved from https://www.artsy.net/article/artsy-editorial-art-museum-hired-neuroscientist-change-way-art

חוקרים בוותיקן גילו ציורים חדשים משל רפאל ב"חדרו של קונסטנטין"

Sala_di_costantino_giustizia.jpg
The allegory of Justice, by Raphael. Photo: Wikimedia Commons

 

לגלות ציורים משל רפאל אין זה דבר שבשגרה, אף שהכל אפשרי. במהלך רסטורציה שנעשתה במקום גילו מומחים שלרפאל יש תפקיד בציור שבוצע בחדרו של קונסטנטין במגורי האפיפיורים, ושלמעשה מדובר בציורים מעשה ידיו. בעבר סברו שחדר הקבלה צויר ע"י אנשי הסדנה של האמן על פי סקיצות שהתווה רפאל באופן כללי, שכן סברו שהאמן מת קודם השלמת החדר. כעת סוברים המשמרים בוותיקן שאין זה המקרה.

העיתון האיטלקי La Stampa דיווח שהדמויות הנשיות האלגוריות המייצגות את המעלות הטובות של חברות וצדק הינן אכן מעשה ידיו של רפאל. "בבדיקת הציור, הבנו שזהו מעשה ידו של האמן הגדול רפאל", אמר המשחזר Fabio Piacentini. "הוא צייר בטכניקה ייחודית – בשמן על הקיר. ניקוי והסרת שכבות שחזור ממאות קודמות חשפו את המדגמים הציוריים האופייניים לאמן".

Arnold Nesselrath,חוקר אמנות וראש המחקר הטכני והמדעי במוזיאונים של הוותיקן, הוסיף, "אנו יודעים ממקורות בני המאה ה-16 שרפאל צייר שתי דמויות בחדר זה כבדיקה של טכניקת צבעי השמן קודם שמת. בהקשר למקורות, שתי דמויות מצוירות אלה הינן באיכות גבוהה יותר מאלה שמסביבן".

"רפאל היה הרפתקן גדול בציור וניסה כל הזמן דברים שונים", הוא הסביר. "כשהבין איך משהו עובד, הוא חיפש אחר אתגר אחר, חדש. וכך, כשהגיע לחדר הגדול ביותר במגורי האפיפיורים, הוא החליט לצייר בחדר זה בצבעי שמן, אך הצליח לצייר שתי דמויות בלבד, ועוזריו המשיכו בשיטה המסורתית, והשאירו רק שתי דמויות אלה ככתב יד מקורי של המסטר".

ב-1509, רפאל הוזמן לצייר ארבעה חדרים במגורים האפיפיוריים, כעת ידועים כחדרים של רפאל (הסטנצות של רפאל). החדר של קונסטנטין, הגדול ביותר – מתאר ארבע אפיזודות בחיי הקיסר הרומי הראשון שהכיר באמונה הנוצרית והעניק חירות פולחן למאמיניה. הציורים מתארים את תבוסת הפגניות ואת ניצחון הדת הנוצרית.

שני רישומים בגיר משל המסטר הרנסנסי האיטלקי נמכרו בסכומי עתק במכירות פומביות בכריסטיס ובסותבי'ס בשנים 2009 ו-2012.

Neuendorf, H. (2017, July 6). Re: The Vatican Discovers New Paintings by Raphael  Hidden in Plain Sight—Right on Its Walls. Retrieved from https://news.artnet.com/art-world/raphael-paintings-discovered-vatican-1015364

 

רפאל (רפאלו סאנציו), יליד אורבינו, 6 באפריל 1483- 6 באפריל 1520, רומא. צייר ואדריכל הוזמן בשנת 1508, ע"י האפיפיור יוליוס ה-2, שוחר האמנות והתרבות, לצייר במגורי האפיפיור בוותיקן (מוכרים כיום כחדרים של רפאל).

רפאל צייר ארבעה חדרים ובין היצירות הידועות, "אסכולת אתונה", "הפרנסוס", הדיספוטה" ועוד. החדר בו אנו דנים הוא "חדרו של קונסטנטין".

רפאל אשר ניחן במראה נאה וקסם אישי ניכר, היה אהוב על האפיפיור והסובבים אותו. הוא שהה 12 שנה ברומא עד למותו בה, שנים מלאות בעבודה.

cq5dam.web.1280.1280.png
The Room of Constantine in the papal apartments in the Vatican. Photo: courtesy of the Vatican Museum
d3ee7b3ae82122f0f4d5ee1d597eb21f-k1fG-U11003447007076BhG-1024x576@LaStampa.it.jpg
Musei Vaticani, ritrovati due dipinti di Raffaello durante un restauro
http://www.lastampa.it/2017/06/30/vaticaninsider/ita/news/musei-vaticani-ritrovati-due-dipinti-di-raffaello-yktj4hfDeBkJjsBjM7XIMI/pagina.html

פיליפ גסטון בגלריה דל'אקדמיה במהלך הביאנלה בוונציה 2017

את עבודותיו של פיליפ גסטון (פיליפ גולדשטיין, 27 ביוני, 1913   – 7 ביוני 1980), צייר ודפס, זכיתי להכיר בתערוכה "לא למכירה" שנערכה במוזיאון תל אביב לאמנות ב-1992 ועסקה ביצירות אמניות ואמנים מאוספיהם הפרטיים של בעלי גלריות בניו יורק, ולאחר מכן דרך עיסוקי הממושך בצ'רלס סאצ'י והאוספים השונים שלו. עבודות המשמרות מעט מסממני האקספרסיוניזם המופשט אך עיקרן במצבים אישיים, באובייקטים וחפצים בחותם אופייני לו שיש בו מן הקריקטוריסטי, ההומוריסטי,המוגזם וההקצנה בטיפול באיברי גוף מסוימים והצבעוניות האדמדמה ורדרדה שהפכה אף היא לסמן מייצג בעבודותיו.

כעת גסטון מוצג באקדמיה בוונציה. מדי שנתיים, כשהביאנלה בוונציה נפתחת, המוזיאונים, הגלריות ומכוני האמנות של לה סרניסימה מתחרים בחיפוש אחר תשומת לב, ושואפים להציג את התערוכות הנאות והמובחרות ביותר. הפעם זו הגלריה של האקדמיה של וונציה העשירה בציורי אמני מופת מן העבר, קנלטו, מנטנייה, טיציאן ועוד רבים מגלה את תכנית האירוח שלה" "Philip Guston and the Poets", סיכום בן מחצית המאה של יצירת האמן הכוללת 50 ציורים ו-25 רישומים, המציגים את עניינו ביחס לחמישה משוררים:  D. H. Lawrence, W. B. Yeats, Wallace Stevens, Eugenio Montale, T.S. Eliot.

P7512_Signals_1975.jpg
Philip Guston, Signals, 1975.
©CINCINNATI ART MUSEUM, BEQUEST OF MUSA GUSTON

התערוכה נפתחה ב-10 במאי, ובתצוגה מקדימה ב-8 ו-9 במאי, והאוצר הינו Dr. Kosme de Baranano, מומחה של גסטון ששימש כמנהל של המכון לאמנות מודרנית של ולנסיה וכמנהל במוזיאון המלכה סופיה במדריד. התערוכה הינה שיתוף פעולה בין האקדמיה והעיזבון של פיליפ גסטון.

גסטון לא היה זר לוונציה. הוא ייצג את ארה"ב בביאנלה של 1960 לצדם של פרנץ קליין, האנס הופמן ותיאודור רוסצ'ק. בתו של גסטון שהינה הנשיאה של קרן גסטון, אמרה "אבי לקח את אמי ואותי לוונציה קודם שנכנסתי לקולג'. וונציה והגלריה דל'אקדמיה היו התחנה הראשונה שלנו. יותר ממחצית מאה חלפה, ועדיין אני יכולה לזכור את אהבתו ליצירות המופת האיטלקיות שם".

 

P7840_The_Line_1978-350x342
Philip Guston, The Line, 1978.
PRIVATE COLLECTION

 

Russeth, A.(2017, January 31). Re: Venice's Grand Gallerie dell'Accademia will stage g Guston Show during the Biennale. Retrieved from http://www.artnews.com/2017/01/31/venices-grand-gallerie-dellaccademia-will-stage-a-guston-show-during-the-biennale/

 

 

 

סנדרו בוטיצלי "הפרימוורה", 1482, האופיצ'י

תודה על האיחולים, נהוג שביום ההולדת האישי, מאחלים לכל המאחלות והמאחלים הרבה טוב!  בחרתי ביצירה אחת מני רבות האהובה עלי! הפרימוורה של סנדרו בוטיצלי, שיש בה שילוב של תמות, התייחסויות, והעדפות בחיי הפרטיים והמקצועיים כאחד!  – ויטה אקטיבה Vita Activa וויטה קונטפלטיבה Vita Contemplativa ברוח הניאופלטוניזם של הרנסנס. יצירה המשלבת אמנות, היסטוריה פיורנטינית, פטרונות של המדיצ'י ופילוסופיה של הרנסנס והבארוק האהבות המוקדמות שלי, בצד אהבה לאמנות מודרנית ועכשווית. דמויות המסמלות אהבה, שמחת חיים, חן וחסד, וכמובן את ונוס האלה המסמלת את מזל שור ואת מרקורי המסמל את תאומים, האופק שלי. מי יתן ותדענה ותדעו כולכן/ם נחת וטוב בחייכם, תודה על כל האיחולים המרגשים! זיוה

botticelli-primavera

ב"פרימוורה" מתוארת סצינה מיתולוגית הנקראת ומפורשת מימין לשמאל; אנו מתחילים בדמות המייצגת את זפירוס, רוח המערב. הרודף אחרי הנימפה כלוריס, המשליכה  פרחים מפיה. כלוריס בתמורה מועתקת לפלורה, הדמות השלישית שמלבושה מפואר עם מוטיבים של פרחים. פלורה מחזיקה את שמלתה ו"מערסלת" פרחים בין הקפלים; היא מפזרת פרחים אלה בכל, בעיקר בכיוונה של ונוס, אלת האהבה שתופסת את מרכז הציור. לימינה של ונוס מופיעות שלושת הגרציות (עלמות החן), בנות לווייתה הקבועות על פי רוב. קופידון, תוצר האיחוד בין ונוס ומרקורי, העומד בשמאל הקיצוני מעופף מעל אמו בעודו מכוון את חץ האש שלו כלפי אחת מהגרציות. סצינה זו מתקיימת בגן פורח מלא בפרחים שונים ומוצל בעצי תפוז ברקע.

"הפרימוורה" היתה הנושא של כתבים וחוקרים רבים. חוקרי אמנות שתרמו להבנת התוכנית האיקונוגרפית המורכבת מאוד של כך, ביארו בד"כ עבודה זו בקונטקסט של הניאופלטוניזם ששלט על הפילוסופיה של חוגי המדיצ'י. בוטיצ'לי עבד עבור המדיצ'י והיה בן חסותם ונהנה מלווייתם של ההומניסטים הפלורנטינים המבריקים ביותר, המומחים והמשוררים שלורנצו המפואר הקיף עצמו בהם, כולל מרסיליו פיצ'ינו, הסנגור והמפיץ הגדול של הניאופלטוניזם. למעשה, גומבריך הציע שפיצ'ינו עצמו היה אחראי לתוכנית "הפרימוורה".

חוקרים מאמינים שהיצירה הוזמנה לרגל נשואי לורנצו די פיירפרנצ'סקו דאי מדיצ'י לסמירמידה ד'אפיאני Semiramide d`Appiani במאי 1482.

 

 

ג'ף קונס ולואי ויטון

2000שיתוף פעולה בין האמן ג'ף קונס למותג האופנה לואי ויטון הניב תיקים ואביזרי אופנה בהומאז' ליצירות של אמני מופת מן העבר, ליאונרדו דה וינצ'י, טיציאן, פטר פול רובנס, ז'אן-הונרה פרגונאר ווינסנט ואן גוך.

בעידן בו משנתו של וולטר בנימין בדבר אובדן ההילה של יצירת המקור וערעור מושגים כמקור, העתק ואותנטי, מצוטטת ונדונה לרוב, אנו מוצאים אין סוף ציטוטים של יצירות אמנות, בדרך המכבדת, מרוממת, או מנמיכה ומגחכת. מכל מקום כמעט אין ספק שיצירה אייקונית כמו ה"מונה ליזה" עשויה להיות מוכרת לאנשים רבים (אף שכמו שאמר לי בזמנו אחד מאנשי סאצ'י בריאיון עמו להרצאה בנדון, "נדמה לך שכולם יודעים מי זו המונה ליזה…")

אם כך מה דעתכם על תיק לואי ויטון עליו מופיע השם רובנס gallery-1491923695-hbz-koons-lv-embed.pngבאותיות זהב גדולות מעל רפרודוקציה של ציורו של רובנס "נמר, אריה וציד הפנתר?

רובנס הינו אחד מהציירים הגדולים שקונס בחר לפרסם בקו ייצור של תיקים עבור ויטון. קונס, אמן הידוע כאמן מחפצן, התפרסם בשל הפיכת אימז'ים ואובייקטים קיטשיים לאמנות, וכאן מעביר דימויים של יצירות אמנות גדולות לתרבות הפופולארית. בכך הוא מזכיר את אנדי וורהול בוורסיות הידועות שלו לדוגמה, "המונה ליזה" ו"הסעודה האחרונה" של ליאונרדו דה וינצ'י, פרט של ונוס מתוך "לידת ונוס" של בוטיצ'לי ועוד. קונס מעביר יצירות של אמני מופת אלה מן העבר לפריטי אופנה, וזאת כמובן אם הנך יכול לשלם עבור פריטים כגון אלה סכומים הנעים בין 585$ לבין 4,000$.

Jones, J. (2017, April 12)). Re: Jeff Koons' Louis Vuitton bags: a joyous art history lesson. Retrieved from    https://www.theguardian.com/artanddesign/jonathanjonesblog/2017/apr/12/jeff-koons-louis-vuitton-bags-fashion-fragonard-rubens-titian

התגלה רישום בשווי 16 מיליון דולר המיוחס לליאונרדו דה וינצ'י

במרץ 2016, רופא שפרש לגמלאות ביקר בבית המכירות Tajan בפריז, ובידו ערימה של רישומים לא ממוסגרים מאוסף אביו הביבליופיל (שמו של הרופא נשאר חסוי לבקשתו). אחד מהם, רישום בעט ודיו המתאר את סבסטיאן הקדוש קשור לעץ[1], צד את עינו של Thaddée  Prate, מנהל המחלקה של אמני המופת של העבר. Prate ביקש חווה דעת שנייה מדילר ויועץ בלתי תלוי בשם   Patrick de Bayser אשר הבחין שהרישום נעשה ע"י אמן שרשם ביד שמאל (ליאונרדו היה איטר יד ימינו). חוות דעת שלישית ניתנה ע"י Carmen C. Bambach אוצרת הרישומים האיטלקיים והספרדיים במטרופוליטן. שני המומחים החיצוניים ייחסו את העבודה לליאונרדו דה וינצ'י, ובמבך אף  התייחסה לכך כ"מקרה וסגור". הרישום תוארך בין 1482 לבין 1485, כשדה וינצ'י חי במילנו וצייר את הוורסיה הראשונה של "המדונה של הסלעים"[2] (1483-86). בגבו של הרישום, התגלו שני רישומים מדעיים קטנים יותר. בהקשר לבומבך, "סט סבסטיאן" מייצג את הרישום הראשון של ליאונרדו דה וינצ'י שאין עליו ויכוח מאז 2000, כשסותביס הציעו רישום בגיר ודיו המתאר את הרקולס ונקלעו לעין הסערה. בהקשר לחוקי הירושה הצרפתיים, המדינה יכולה להצהיר על עבודה זו "אוצר לאומי" על מנת למנוע את הוצאתה מחוץ לגבולות צרפת. זה מעניק לממשלה הצרפתית 30 חודשי חסד להשיג את סכום הכסף המקביל ל"ערך השוק הבינלאומי" של הרישום.

12discovery5-blog427

The drawing of the martyred St. Sebastian, attributed to Leonardo. CreditTajan

12discovery2-master675

The back of the drawing of St. Sebastian, said to be by Leonardo. CreditTajan

[1] סבסטיאן הקדוש, חייל רומי, הואשם בבגידה בשל הפצת הדת הנוצרית. הוצא להורג בירי חיצים, אך ניצל בדרך נס, כשטופל ע"י אירן הקדושה. לכשניתפס בשנית הוצא להורג במכות אלה. סבסטיאן הקדוש נתפס כפטרון המגן מפני מחלת הדבר, באזכור לסימני ירי החיצים בגופו. מופיע על פי רוב כשפלג גופו העליון חשוף, קשור לעץ. הדימוי שלו נפוץ ביצירות אמנות. אחד התיאורים המפורסמים הוא מידי האמן אנדראה מנטנייה,

[2] ליאונרדו דה וינצ'י (1452-1519) עזב בשנת 1482 עזב את פירנצה ועבר בשירות שליט מילנו לודוביקו ספורצה. במילנו צייר בין השאר את "הסעודה האחרונה", "הגבירה עם הסמור" (ססיליה גלרני)  ויצירות נודעות נוספות.   ל"מדונה בין הסלעים" שתי וורסיות, אחת בגלריה הלאומית, לונדון, והאחרת בלובר, פריז. בציור נראית מרים הבתולה כורעת ברך במערה עם ישו התינוק ויוחנן הקדוש. הציור מאופיין ברקע הספומטו עמו מזוהה ליאונרדו כל כך.

Reyburn, S. (2016, December 11). Re: An Artistic Discovery Makes
a Curator’s Heart Pound. Retrived from http://www.nytimes.com/2016/12/11/arts/design/leonardo-da-vinci-lost-drawing-discovered.html?_r=0

יאן סטין, משפחה עליזה, 1668, רייקזמוזיאום, אמסטרדם

 

יאן סטין יליד ליידן, הולנד 1625/6-1679 התאפיין בסצנות דומסטיות המציגות הווי יום יומי. הוא פעל בהולנד בת המאה ה-17, בתקופה בה היתה מעצמה מדינית ופיננסית, וסצנות הווי היוו חלק משמעותי בתיאורים אמנים בני התקופה.

בסצנה שלפנינו  מוצגת משפחה עליזה ורעשנית בת מספר דורות – האב, האם והסבתא, ומאחור נגן המנגן בכלי פריטה; בני הדור הצעיר, והפעוטות. הציור מתאפיין בהמולה ובכאוס. צמדי דמויות מנגנות, מנהלות דיאלוג, שרות, יושבות לצדי השולחן ועליו, וכמובן הכלב – חית מחמד הרווחת בתיאורים בני התקופה.

האב, שר במלוא ריאותיו בעודו מרים כוס יין לברך; האם והסבתא שרות משירון המצוי לפניהם; והילדים נושפים בכלים מוזיקליים או מעשנים מקטרת ארוכה.

החושים מופעלים כאן במלוא עוצמתם: חוש הטעם (יין ואפשר משקה קל אותו מגישה נערה לילד צעיר), חוש השמיעה (מוזיקה), חוש הראיה (התבוננות בחוברת), חוש הריח (מקטרת), חוש המישוש (נגיעה בכלים)

מעט האור הנכנס לחדר מגיע מהחלון בצד שמאל, תחבולה אמנותית שכיחה ביצירות הולנדיות בנות התקופה. מחוץ לחלון נבטת דמות, לא קשורה לכאורה לפעילות המתרחשת בחלל הביתי, כלי הנשיפה שבידה מקשר בינה לבין הפנים, בעוד שהמקטרת מקשרת בינו לבין דמות המצויה מימין הציור.

המפה הצבעונית על השולחן מופיעה ביצירות אמנות בנות התקופה משל יוהנס ורמיר ואחרים, ומורה על היות הולנד מעצמה ימית שאנשיה הגיעו למזרח הקרוב והרחוק ולקריביים. ביצירות בנות התקופה מתוארים אנשי בני המעמד הבינוני  בצד דלת העם. הנאות החושים בהולנד הפרוטסטנטית מובילות לחטא, ובכתובת המשתלשלת משפת הרהיט למעלה מימין "As the old sing, so shall the young twitter", ישנה משמעות מוסרית לציור: מה יקרה לילדים אם הוריהם מציבים לפניהם דוגמא מוטעית?

Re: The Merry Family, Jan Havicksz. Steen, 1668, Oil on Canvas, Rijksmuseum, Amsterdam https://www.rijksmuseum.nl/en/collection/SK-C-229sk-c-229-2