מהפכה: אמנות רוסית 1917-1932, תערוכה באקדמיה המלכותית, לונדון

הדימוי של לנין רווח באמנות הרוסית. ב-1930, שש שנים לאחר מותו, לנין תואר בפורטרט בעל עוצמה אינטלקטואלית, עובד על כתביו (הכיסא ממול מסמל ריק, כאילו מזמין את האיש שאינו לחבור לשיח).

3507.jpg

The Bolshevik, 1920 by Boris Mikailovich Kustodiev. Photograph: © State Tretyakov Gallery, Moscow

לנין הוצג בפסל עצום בברונזה, התכווץ לדמות קטנטנה, הפך לבד מופשט. הוא הופיע על צלחות אוכל, צעיף לראש או ואזה מפורצלן. לנין, אשר מת בגיל 53, מופיע בקלוז אפ מונומנטלי בארון קבורה אדום פתוח. החולפים ליד הארון הוקטנו בממדיהם בהשוואה לגדלות הדימוי.

המנהיג, מת או חי, מופיע במדיומים ובגדלים שונים.

זה אמור גם לגבי סטלין וטרוצקי, אף שהאחרון נוכח פחות במאגר הדימויים העצום של התערוכה באקדמיה המלכותית- מהפכה: אמנות רוסית 1917-1932 (פניו נחתכו ממעטה הראש). ברם,  אין זו תצוגה של תעמולה קומוניסטית. מה שהופך תערוכה זו לחשובה בהיבטים שונים, ואף חשיבות היסטורית הינו שיש כאן ייצוג של כל סוגי האמנות מתקופה זו. לא רק תוצרים סובייטים – אוטופיות סוציאליסטיות ריאליסטיות, המנונים למכניזציה וסרטים על איכרים הממתינים אסירי תודה להגעת רכבת הקיטור הראשונה, אלא אמנות של האוונגרד גם כן. זו הפעם הראשונה שאנו יכולים לראות את האמנות של המהפכה כולה.

לאחר שהבולשביקים עלו לשלטון באוקטובר 1917, הקבוצה החברתית  שנתפסה כמהפכנית ביותר ברוחה היתה זו של אמנים, מלחינים וסופרים. והשאיפות שלהם – די אפשרי שלראשונה בהיסטוריה – היו בהלימה עם אלה של שליטי המדינה. אלה ואלה האמינו שלאמנות יש מטרה מעבר למהותה כאמנות, ושזה יכול לעזור ליצור מחדש אומה, מפוסטרים וציורי קיר למדים של פועלי בתי החרושת  ואף ספלי טרוצקי מעודנים.

זה היה עולם חדש שבו הכול היה אפשרי – באמנות כבחיים. Spectrum: Flight of Forms של איוון פוני שלחה אותיות קיריליות דרך הצבע הכחול כמו יונים ששוחררו. המאוזוליאום של Alexei Shchusev ללנין הינו היבריד של פירמידה, גיאומטריה סופרמטיסטית ולינאריות קונרדית. Konstantin Yuon תיאר פלנטות  על מישור התמונה המתפשטות לקרני אור צבעוני, כמו הרצועות הריוניסטיות (ייצוג קרני אור)  של הצייר בעל החזון Mikhail Matiushin.8664

New Planet, 1921 by Konstantin Yuon. Photograph: © State Tretyakov Gallery, Moscow/DACS 2017

מעניין לראות עד כמה מהר התפשטו רעיונות חדשים אלה באירופה אף לפני 1917: פיקסו המציא את הקוביזם; קזימיר מלביץ אימץ זאת במוסקבה מס' דקות מאוחר יותר. Aristarkh Lentulov Lentulov and Boris Grigoriev תיארו מנהיגים בולשביקים בדומה לסזאן. יש כיפות בצל פוסט אימפרסיוניסטיות, סמוברים פוטוריסטים והתנסויות בחלל ובקולנוע וצילום. מעל לכל, יש מהפכה גדולה באמנות הרוסית: מהציורים המופשטים הראשונים של קנדינסקי ועד למכונות העפות של טטלין ועד לעיצובי הטקסטיל הקונסטרוקטיביסטיים של ליונוב פופובה. במקום מכובד ישנה הגלריה של מלביץ שבה ה-Supermatist Construction of Colours הנפלאה שלו בולטת בטורקיז, ורוד וצהוב בוהק על לוח לבן. "ריבוע שחור" צף על רקע הריבוע הלבן, באנטיתזה דינמית ביותר לציור פיגורטיבי. ובהאמינם שהדרך היחידה לשרת את העם היתה דרך השפה הבינלאומית של המופשט, פופובה ורודשנקו דחו כל רמז לסימבוליזם, ומלאו את העולם בקונסטרוקטיביזם הגיאומטרי שלהם ומורשת העיגולים הקונצטרים.

ואיך צויר האיכר שלאחר המהפכה? בסרטים, הוא היה גיבור שעורו נצרב בשמש הסובייטית, צועד ושר בשמחה לאחר יום עבודה בשדות או מביע את פליאתו למראה מכונת חליבה חדשה. אך בציורים הוא יכול להיות הכול, מחייל משוחרר עם שלג על מגפיו ועד למערך של מרובעים.  "ריבוע אדום" של מלביץ מקבל ממשות אנושית באמצעות הכותרת שלו: Painterly Realism of a Peasant Woman in Two Dimensions. לא קשה להבחין בכוח החיים המצוי בצורה נעה קדימה זו. נשים עובדות יחפות רגליים סוחבות ומרימות צרורות כבדים, ומחבצות בציוריו הפוטוריסטים של Alexander Deineka, מוקפות במכונות, ונראות כרובוטים למחצה. Isaak Brodsky מציג עובד, כפועלים עזי כוח, חשוף למחצה על פיגום כנגד שמי הלילה – מעין מיכאלאנג'לו רוסי.3664

Suprematist Construction of Colours, 1928-29 by Kazimir Malevich. Photograph: © 2017, State Russian Museum, St Petersburg

אך כשהוא חוזר הביתה, מה הוא יאכל? תפנים ליד מציג ילד עומד ליד שולחן נקי פרט לקרום לחם. זהו אספקט מעניין בתערוכה עצומה זו באוצרות משותפת של Ann Dumas מהאקדמיה המלכותית עם שני פרופסורים לאמנות רוסית ממכון קורטו Courtauld Institute. ניתן להסתכל על רקונסטרוקציה בגודל מהחיים של העיצוב של אל ליסיצקי לדירת הקפסולה של עובד, ומשם לפנות לאימז' של חיים ממשיים במוסקה – ביתם של וטרנים מהצבא האדום.

ליסיצקי עצמו מתואר בצילום נפלא. רודשנקו מצלם את רעו מייאקובסקי, מאן ריי מצלם את אייזנשטיין, עונה לשיחת טלפון דחופה, ו-Meyerhold, במאי התיאטרון הגדול, מופיע בסקיצה היפריאליסטית, ציור בצבעי מים גרפי ובקלוזאפ.

איש מעמד הפועלים מופיע בצורות שונות. "הבולשביק" של Boris Kustodiev מציג ענק נושא דגל אדום צועד מעל העיר המושלגת. ההמונים המלווים את לנין, או צועדים לחופש, הינם כתם חסר פנים. תערוכה זו מציגה בצד דימויי התעמולה, קלוז אפ פתאומי של רוסים חיים: כפריים המעמידים תחנת טלגרף, איכר חוזר הלום קרב מהחזית, שני פילוסופים הולכים דרך יער.4638

Alexander Deineka’s Textile Workers, 1927. Photograph: © State Russian Museum, St Petersburg/DACS

2938

Nikolai Demkov’s Kerchief with portrait of Lenin in the centre and Trotsky’s corner portrait cut out, 1924. Photograph: © Burilin Ivanovo Museum of Local History, Ivanovo

Revolution: Russian Art 1917-1932, The Royal Academy, London until 17 April

Cumming, L.(2017, February 12). Re: Revolution: Russian Art 1917-1932 review- when anything was possible. Royal Academy, London. Retrieved from https://www.theguardian.com/artanddesign/2017/feb/12/revolution-russian-art-1917-1932-review

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s