ז'קלין כהנוב: הלבנט כמשל, מוזיאון ארץ ישראל, 31.7.2019-31.1.2019, אוצרת: שרה טוראל, יעוץ מדעי: דוד אוחנה, יעוץ אמנותי: רותי חינסקי-אמיתי

 

 

ז'קלין כהנוב 1979-1917, סופרת, מסאית ומבקרת ספרות יהודייה ילידת קהיר שעלתה ארצה ב- 1954, עומדת במרכזה של התערוכה ז'קלין כהנוב: הלבנט כמשל.

 

התערוכה מציגה התבוננות על חייה של כהנוב ועל צמתים ומקומות בהם יצרה: מצרים, ארצות-הברית, צרפת, ישראל. כהנוב, אינטלקטואלית ופמיניסטית מוצהרת, התייחסה במסות שלה ללבנטיניות כתיאוריה של תרבות, למעמד הנשים, היחס בין מרכז ופריפריה בארץ ישראל במובן הגיאוגרפי והמטאפורי, והחברה הישראלית כזהות מרחבית ומרובדת בכל הנוגע ליחס בין אשכנזים ומזרחים, מזרח ומערב.

 

התערוכה מלווה בטקסטים של כהנוב המוצגים על גבי באנרים גדולים, בתצלומים, ציורים, מסמכים, כתבי יד, מכתבים, כרזות, ובנוסף בקטעי וידיאו המתייחסים אל כהנוב (רונית מטלון משוחחת עם דורי מנור[1]; ריאיון מיוחד עם חיים באר) ועוד.

 

חלק ניכר בתערוכה מוקדש ליצירות אמנות ישראלית עכשווית: יצירות המנהלות דיאלוג בין מזרח ומערב, שיקוף הרב-קוליות של הזהות המקומית המורכבת ולמגדר.

 

במרכז התערוכה מוצג מעין שחזור של חדר העבודה של כהנוב ובו כתבי היד, מכתבים, צילומים אישיים ועוד. בפגישה עם אוצרת התערוכה שרה טוראל נאמר: "הטקסט שלי מופיע כפתיח ולאחר מכן רק כהנוב מדברת. בניתי את התערוכה דרך הביוגרפיה שלה, ההתייחסויות, ראיית העולם. רציתי להשמיע את הקול שלה, ויצרתי הדהוד לחדר עם המחשבות שלה מושמעות ברמקול" (קולה של כהנוב מהדהד בחלל התערוכה כולה).

 

רשימת האמנים:  עליזה אורבך, אליהו אריק בוקובזה, רות קסטנבאום בן-דב, ליאור גריידי, ז'וזף דדון, נבט יצחק, עידו מיכאלי, ורד נסים, מרב סודאי, רוני סומק, שי עבאדי, אסד עזי, זמירה פורן, תמיר צדוק, שולה קשת, פטימה אבו רומיטל שוחט, דפנה שלום, מאירה שמש, פאטמה שנאן.

 

 

 

 

 

ז'קלין כהנוב התייחסה והקדישה מסות לסופרות ומשוררות, (למשל פרנסואז סאגאן) לפילוסופיות (סימון דה בובואר), לאנתרופולוגיות ועוד.

בתערוכה יצירות של אמניות ואמנים, רובן הוצגו בתערוכות במוזיאונים ובגלריות .[2]

האמנים המוצגים: אסד עזי; אליהו אריק בוקובזה , זמירה פורן ציון, דפנה שלום, טל שוחט, ורד נסים, עידו מיכאלי, ליאור גריידי, מרב סודאי, מאירה שמש, שולה קשת, פאטמה שנאן רות קסטנבאום בן-דב, פאטמה אבו רומי, תמיר צדוק, שי עבאדי

[1] ז'קלין כהנוב והמסות שלה חזרו לתודעה הישראלית, בעיקר בעקבות התייחסות לקובץ המסות שלה "ממזרח שמש" ברומן "זה עם הפנים אלינו" של רונית מטלון.

[2] קטלוג התערוכה מלווה בטקסטים של שרה טוראל, אהרן אמיר, דוד אוחנה, קציעה עלון ותרגום מצרפתית של טקסט של ז'קלין כהנוב – דודי מנור.

2 מחשבות על “ז'קלין כהנוב: הלבנט כמשל, מוזיאון ארץ ישראל, 31.7.2019-31.1.2019, אוצרת: שרה טוראל, יעוץ מדעי: דוד אוחנה, יעוץ אמנותי: רותי חינסקי-אמיתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s