שעות פתיחה ג, ד, ו, בין השעות 14-11
יום רביעי 25.3 ויום חמישי 26.3 בין השעות 19-17; יום רביעי 31.3 בין השעות 19-17; נעילה מוצאי שבת 3.4. בשעה 20.00
ג'לאל א-דין מוחמד רומי
(משורר סופי פרסי, 1207-1273)
"הגבה מילים ולא קול,
גשם מצמיח פרחים ולא רעם"
מצוטט בטקסט של האוצרת אירית לוין
גרשון שלוינסקי, "זיניה", 2014, צילום מאקרו דיגיטלי
"דואט הצמחים", תצלומי צמחים ופרחים של דורית קדר, גרשון שלוינסקי, מרנינה לב ועין. ומשמח ומאיר היה המפגש עם קדר ועם לוין בתערוכה מפגישה בין שני האמנים שלהם היכרות רבת שנים בנדון.
דורית קדר, "Ocimum Basilicum" 2020, צילום דיגיטלי
לקדר ולשלוינסקי גנים שהם מטפחים באהבה רבה. טבע ותרבות, וטבע מתורבת חוברים כאחד בגנים ובצילומים. בגג ביתו של שלוינסקי גן ובו אוסף של קקטוסים. את ביתה של קדר מקיף גן/שמורת טבע קטנה שיש בה מן הנועם והשקט מהמולת העיר. אצל השניים ניכרת אהבה לצמחיה כמקור לחיים, חוויה והתפעמות.
גרשון שלוינסקי, "Petunia",2015, צילום מאקרו דיגיטלי
צילומי התקריב של שלוינסקי נעשו במצלמה עם עדשת מאקרו ויש בהם מן ההתכתבות עם תולדות האמנות, ג'ורג'יה אוקיף עלתה במחשבתי עת התבוננתי בחלק מהצילומים. בטקסט התערוכה כותבת לוין: "שלוינסקי מצלם צילומי תקריב במצלמת מאקרו, על ידי עין המודעת לתולדות האמנות, לקומפוזיציה מרכזנית רנסנסית ולדרמטיזציה בארוקית. דיוקן הפרח מועצם, מנותק מהקשר טבעי ומואר באורח מלאכותי".
דורית קדר, "Tradescantia Zebrina" 2020, צילום דיגיטלי
"קדר מאמצת את העין הטאואיסטית, הנוהה אחר הפראי, הבסיסי, הארעי, כאשר התאורה היא טבעית הן כלפי פרט והן כלפי קונטקסט רציף. מקור העבודות הוא בסביבה האישית או בפארקים ובגנים בוטניים. סדרה זו צולמה בפארק אוטופיה, קיבוץ בחן, השרון".
גרשון שלוינסקי, "Convolvulus",2015, צילום מאקרו דיגיטלי
דורית קדר, צילום דיגיטלי, 2020
גרשון שלוינסקי, צילום מאקרו דיגיטלי, 2001-2016
דורית קדר
סיוע: נורית פוקס
בדומה לתערוכותינו הקודמות, דואט בפרחים היא הזדמנות להרחבת המוכר וכתוצאה מכך, פתיחת צוהר נוסף אשר יהווה שדה מחקר מרחיב.
פריצת המסגרות מתחוללת עם ההבנה הפתאומית שההכרה אינה אלא תוצר של אורח חיים מסוים.
רק אז, תהליך הרחבת האופק המחשבתי והרגשי עשוי לנוע.
ככל שההכרה חושפת עצמה לחדש, מוותרת על תשובות מוחלטות, ומותירה מקום לשאלות, תוחש פריצת המסגרות.
הרחבה פירושה תפיסת זמן אלטרנטיבי, שאינו מחולק לזמנים נפרדים (עבר, הווה, עתיד), אלא נחווה כזרם הדוהר אל הלא-ידוע.
חוויית הזמן כזרימה וכארעיות, מבטלת בהכרח קוטביות האופיינית לטריטוריות נשלטות על ידי עיקרון הקניין. תפיסות מנגידות כקורבן/מקריב,
כשחור/לבן, אינן רלוונטיות.
ניתן להשוות את האדמה לגל תופעות אין-סופיות של הנגלה והנעלם לסירוגין.
מעבר למגבלות הטריטוריה, ההכרה המשוחררת תפרוש כנפיים מתוך הבנה שהכל מחובר לכל.
Center of Inter- Religious Peace חברים: אוריין גל-ינאי, בלום שירה, בן יוסף צח, גורביץ מיה, גורי שלי, הורם רחל, חטאב ראפת, חיטרון ליאורה,
טופיול רויטל, לוין אירית, לנמן מירב, סופר אלדד, עמית היידה, פוקס אמיר, פוקס נורית, פכר פישביין לי, קדר דורית, רז מיכל, שמעוני אסי
מילון מושגים: צמחים
Aechmea Blue Rain
פרח דמוי ראש כידון, צומח על גבי צמח אחר מבלי להיות טפיל, מסמל טוהר, חוסן ובהירות.
Alocasia Odora
צמח המשמש כתרופה עממית לריפוי התקררות בווייטנאם, כצמח חי לאכילה עלול להיות רעיל במיוחד.
בשל גובהו הרב הוא מזוהה עם סיפור העם מתחילת המאה ה-19 "ג'ק ואפון הפלא".
Arbor Mysterii
“Arbor Mysterii” מלטינית "עץ המסתורין" ?
Cacti – קקטוסים
משמעות השם בלטינית "צמח דוקרני".
מונים בין 1750-2000 זנים מוכרים.
בדרך כלל ה"קקטוס" מסמל הסתגלות, סיבולת, חוסן, שרידות בתנאים קשים ואהבת אם.
Cereus Repandus
קקטוס, בעל שמות נוספים: "תפוח פרואני" ו"לפיד השעווה".
פורח בלילה, מאובק על ידי עטלפים, משמש כמאכל בעונה הצחיחה לאיגואנות, ללטאות ולציפורים.
Chamaedorea Seifrizii
"דקל הקנה" .
“Chamaedorea”: מקור השם מיווניית "מתת האדמה", בהשראת פירות הדקל הגדלים קרוב לאדמה וניתנים לקטיף.
“Seifrizii”: על שם הביולוג האמריקאי ויליאם סייפריז (William Seifriz; 1955–1888).
Convolvulus
מלטינית: "עשב מהודק", "זחל".
עקב עמידותו החסונה כנגד עקירה, סימל במצרים את אל השמש, תות ענח' אמון, חזון ולידה מחדש.
Datura
השם “Datura” מושאל מסנסקריט ופירושו "קוץ תפוח לבן".
שמות נוספים: "חצוצרת השטן", "פרח הירח", "עשב השטן", "פעמוני הגיהינום", "עשב מטורף" "צמח המכשפות".
לבלוב פרח רעיל זה מתקיים בשעות הלילה, והוא משמש כסם הזיה חזק ומסוכן ביותר.
עבור ילידי דרום אמריקה הדטורה מסמל את מעבר הזמן, את הירח, שפל וגאות ואת מיתוס הבריאה.
הוא מעצים את להט התפילה, הארה, חכמה ושלווה.
על פי כתבי הוֵודות, הצמח בא כוחו של האל שִיוַוה (שי-ווה: זה שאינו) ומחזור החיים והמוות; על כן הוא זוכה, בעת ובעונה אחת,
בהערכה רבה מחד ובבעתה נוראה מאידך.
Echinocactus
שמות נוספים: "חבית זהב", "כדור זהב", "כרית החמות".
Gymnocalycium Mihannovicii
מקור השם “Gymnocalycium” מיוונית: "נבט עירום".
שמות נוספים: "קקטוס הירח", "כיפה אדומה", "כדור אבן האודם".
קקטוס ענק בעל צבע מגוון.
Ludisia Discolor
שמות נוספים: “Haemaria”. נגזרת מהמילה היוונית “Haima” אשר פירושה דם.
"Discolor" בלטינית פירוש המילה "שני צבעים שונים", "אורכידאה מתוכשטת".
אורכידאה זו מהוללת בגין עלוותה המגוונת בצבע יין אדום עמוק, ולאו דווקא בשל פרחיה.
Notocactus Magnificus
שמות נוספים: “Eriocactus Magnificus”, “Parodia Magnifica”.
פירוש המילה “Noto” ביוונית: דרום (קקטוס מהדרום).
(מידע: ראה תווית "קקטוסים").
Ocimum Basilicum
ביוונית “Basilicum” פירושו "מלך" ו-“Ocimum” – ריחני.
כנראה שמוצאו של הבזיליקום בהודו לפני כחמשת אלפים שנה, והוא מייצג בתרבויות שונות ערכים כגון שפע, אהבה, נאמנות, מסירות, אמת, טוהר מידות.
התבלין משמש בשדה הכשפים כמרקחת לשיקוי פלאים, קסמים ולחשים.
הוא משמש כליווי המת לעולם הבא, ובספרות האיטלקית הימי-ביניימית הוא מתקשר עם סיפורה של איזבלה, עלמה אצילה, אשר כרתה את ראש אהובה המת, ושתלה אותו בעציץ בזיליקום.
(מתוך ספרו של ג'ובאני בוקאצ'ו דקאמרון [Giovanni Bocaccio, Decameron] מהמאה ה-14).
Petunia
משמעות השם על-פי השפה הדרום-אמריקאית Tupi-Guarani "טבק".
הפטוניה מסמלת אפיונים ואיכויות על פי צבעה הייחודי:
שחור – מאגיה שחורה, תרופה כנגד נשמות חוטאות ומפלצות רשע, קארמה שלילית, מוות, עגמומיות.
אדום – להט יצרים.
ורוד – רכות, חמלה, אהבת אם.
כחול – קירבה, שלווה.
צהוב – כבוד, אמון, רעות.
סגול – מסתורין, פנטזיה, חן, קסם, רהיטות.
לבן – תום לב, הדר.
Punica Granatum
מקור הרימון, כנראה מפרס ונודע למצרים בין 1450-1504 לפנה"ס.
במצרים סימל חיוניות ושפע, צויר על קירות הבתים והקברים וליווה את המת לקבורה.
זורואסטרים ראו ועדיין רואים בפרי, באירן ובעיקר בהודו, את גילומם של עזות הנפש והתרוממות הרוח.
עבור הסינים הקדומים, רימון סימל קירבת הלבבות ופיוט, כמו גם אמצעי לגרש את העין הרעה.
על פי המיתולוגיה היוונית, פרספונה אכלה מהפרי האסור, כאשר שהתה בארץ המתים.
על כן נאלצה להישאר בממלכת הדס, אל השאול, משך הסתיו והחורף, ולשוב לחיק אימה, אלת האדמה, באביב ובסתיו.
עבור היהודים, הרימון מהווה את אחד משבעת המינים המקודשים.
דימוי הרימון קישט לכאורה את עמודות ההיכל, את פעמוני הזהב בשלמות הכוהנים ואת ספר התורה – לזכר חורבן הבית.
עבור הנצרות, הרימון מסמל את דמו הנשפך של ישוע, כמו גם את כנסיית כל המאמינים.
Ranunculus Asiaticus
המילה “Rana” בלטינית פירושה צפרדע והמילה “Unculus” – זעירה.
אולי הפרח קיבל את שמו כי הוא גדל, כמו צפרדעים, על שפת הנחלים.
שמות נוספים: "שושנת האביב", "נורית פרסית".
בתרבויות רבות הנורית מסמלת חן ויופי. היא עדינה ורעילה באחת.
רפואה עממית של ילידי אמריקה עושה שימוש בפרחים המיובשים להכנת רטיות חמות.
רטיות אלה אמורות היו להרגיע כאבי פרקים ושרירים.
מייחסים לצמח אגדות מוזרות.
ילידי אמריקה:
זאב הערבות להטט עם עיניו כאשר הופיע עיט וחטף אותן.
שתי נוריות השדה נעתרו לשמש לזאב עיניים חלופיות.
פרס:
הנסיך התאהב עד כלות בנימפת היער ושר לכבודה יום וליל.
מרוב שעמום ולאות היא הפכה אותו ל-Ranunculus Asiaticus.
על פי גרסה שנייה, הנסיך, אשר לא קיבל מענה להפצרותיו, מת משברון לב.
בחמלתה, הנימפה הפכה אותו לנורית ענקית.
Tradescantia Zebrina
“Tradescantia” מכונה על שם הבוטנאי והגנן האנגלי ג'ון טריידסקנט (John Tradescant; 1664–1608).
“Zebrina” – בהשראת פסי הזברה.
שמות נוספים: "צמח העכביש", "צמח זעיר", "יהודי נודד", "מטוטלת הזברה".
בדרך כלל, הצמח מסמל אלמוות, חיוביות, מוסר.
Tropaeolum Majus
שמות נוספים: “Nasturtium” – מלטינית: "משכר אף" (עקב ריחו החריף של הפרח), "גרגיר הודי", "כובע הנזיר".
מסמל רוחניות.
מתקשר לתובנות של הפילוסוף, המשורר והמורה ההודי Sri Aurobindo (1950–1872).
Zamia Furfuracea
“Zamia” בלטינית – "אגוז האורן" וזאת על-אף שהצמח משתייך למשפחת הציקדות, דמויי הדקלים.
“Furfuracea” בלטינית – קימחי, בעל קשקשים.
שמות נוספים: "דקל הנייר", "ציקד הנייר".
רעיל ללא מרפה אדם ולבעל החיים, אם נאכל.
Zinnia
“Zinnia” נקראת על שם הבוטנאי ד"ר יוהאן גוטפריד צין (Dr. Johann Gottfried Zinn; 1759–1727).
הפרח מסמל חיבה, יופי, סיבולת, חברות, זיכרון, רומנטיקה.
משמעות הזיניה, על פי צבעיה, דומה לזו המיוחסת לפטוניה.
(מיד
דורית קדר
סיוע: נורית פוקס
בדומה לתערוכותינו הקודמות, דואט בפרחים היא הזדמנות להרחבת המוכר וכתוצאה מכך, פתיחת צוהר נוסף אשר יהווה שדה מחקר מרחיב.
פריצת המסגרות מתחוללת עם ההבנה הפתאומית שההכרה אינה אלא תוצר של אורח חיים מסוים.
רק אז, תהליך הרחבת האופק המחשבתי והרגשי עשוי לנוע.
ככל שההכרה חושפת עצמה לחדש, מוותרת על תשובות מוחלטות, ומותירה מקום לשאלות, תוחש פריצת המסגרות.
הרחבה פירושה תפיסת זמן אלטרנטיבי, שאינו מחולק לזמנים נפרדים (עבר, הווה, עתיד), אלא נחווה כזרם הדוהר אל הלא-ידוע.
חוויית הזמן כזרימה וכארעיות, מבטלת בהכרח קוטביות האופיינית לטריטוריות נשלטות על ידי עיקרון הקניין. תפיסות מנגידות כקורבן/מקריב,
כשחור/לבן, אינן רלוונטיות.
ניתן להשוות את האדמה לגל תופעות אין-סופיות של הנגלה והנעלם לסירוגין.
מעבר למגבלות הטריטוריה, ההכרה המשוחררת תפרוש כנפיים מתוך הבנה שהכל מחובר לכל.
Center of Inter- Religious Peace חברים: אוריין גל-ינאי, בלום שירה, בן יוסף צח, גורביץ מיה, גורי שלי, הורם רחל, חטאב ראפת, חיטרון ליאורה,
טופיול רויטל, לוין אירית, לנמן מירב, סופר אלדד, עמית היידה, פוקס אמיר, פוקס נורית, פכר פישביין לי, קדר דורית, רז מיכל, שמעוני אסי
מילון מושגים: צמחים
Aechmea Blue Rain
פרח דמוי ראש כידון, צומח על גבי צמח אחר מבלי להיות טפיל, מסמל טוהר, חוסן ובהירות.
Alocasia Odora
צמח המשמש כתרופה עממית לריפוי התקררות בווייטנאם, כצמח חי לאכילה עלול להיות רעיל במיוחד.
בשל גובהו הרב הוא מזוהה עם סיפור העם מתחילת המאה ה-19 "ג'ק ואפון הפלא".
Arbor Mysterii
“Arbor Mysterii” מלטינית "עץ המסתורין" ?
Cacti – קקטוסים
משמעות השם בלטינית "צמח דוקרני".
מונים בין 1750-2000 זנים מוכרים.
בדרך כלל ה"קקטוס" מסמל הסתגלות, סיבולת, חוסן, שרידות בתנאים קשים ואהבת אם.
Cereus Repandus
קקטוס, בעל שמות נוספים: "תפוח פרואני" ו"לפיד השעווה".
פורח בלילה, מאובק על ידי עטלפים, משמש כמאכל בעונה הצחיחה לאיגואנות, ללטאות ולציפורים.
Chamaedorea Seifrizii
"דקל הקנה" .
“Chamaedorea”: מקור השם מיווניית "מתת האדמה", בהשראת פירות הדקל הגדלים קרוב לאדמה וניתנים לקטיף.
“Seifrizii”: על שם הביולוג האמריקאי ויליאם סייפריז (William Seifriz; 1955–1888).
Convolvulus
מלטינית: "עשב מהודק", "זחל".
עקב עמידותו החסונה כנגד עקירה, סימל במצרים את אל השמש, תות ענח' אמון, חזון ולידה מחדש.
Datura
השם “Datura” מושאל מסנסקריט ופירושו "קוץ תפוח לבן".
שמות נוספים: "חצוצרת השטן", "פרח הירח", "עשב השטן", "פעמוני הגיהינום", "עשב מטורף" "צמח המכשפות".
לבלוב פרח רעיל זה מתקיים בשעות הלילה, והוא משמש כסם הזיה חזק ומסוכן ביותר.
עבור ילידי דרום אמריקה הדטורה מסמל את מעבר הזמן, את הירח, שפל וגאות ואת מיתוס הבריאה.
הוא מעצים את להט התפילה, הארה, חכמה ושלווה.
על פי כתבי הוֵודות, הצמח בא כוחו של האל שִיוַוה (שי-ווה: זה שאינו) ומחזור החיים והמוות; על כן הוא זוכה, בעת ובעונה אחת,
בהערכה רבה מחד ובבעתה נוראה מאידך.
Echinocactus
שמות נוספים: "חבית זהב", "כדור זהב", "כרית החמות".
Gymnocalycium Mihannovicii
מקור השם “Gymnocalycium” מיוונית: "נבט עירום".
שמות נוספים: "קקטוס הירח", "כיפה אדומה", "כדור אבן האודם".
קקטוס ענק בעל צבע מגוון.
Ludisia Discolor
שמות נוספים: “Haemaria”. נגזרת מהמילה היוונית “Haima” אשר פירושה דם.
"Discolor" בלטינית פירוש המילה "שני צבעים שונים", "אורכידאה מתוכשטת".
אורכידאה זו מהוללת בגין עלוותה המגוונת בצבע יין אדום עמוק, ולאו דווקא בשל פרחיה.
Notocactus Magnificus
שמות נוספים: “Eriocactus Magnificus”, “Parodia Magnifica”.
פירוש המילה “Noto” ביוונית: דרום (קקטוס מהדרום).
(מידע: ראה תווית "קקטוסים").
Ocimum Basilicum
ביוונית “Basilicum” פירושו "מלך" ו-“Ocimum” – ריחני.
כנראה שמוצאו של הבזיליקום בהודו לפני כחמשת אלפים שנה, והוא מייצג בתרבויות שונות ערכים כגון שפע, אהבה, נאמנות, מסירות, אמת, טוהר מידות.
התבלין משמש בשדה הכשפים כמרקחת לשיקוי פלאים, קסמים ולחשים.
הוא משמש כליווי המת לעולם הבא, ובספרות האיטלקית הימי-ביניימית הוא מתקשר עם סיפורה של איזבלה, עלמה אצילה, אשר כרתה את ראש אהובה המת, ושתלה אותו בעציץ בזיליקום.
(מתוך ספרו של ג'ובאני בוקאצ'ו דקאמרון [Giovanni Bocaccio, Decameron] מהמאה ה-14).
Petunia
משמעות השם על-פי השפה הדרום-אמריקאית Tupi-Guarani "טבק".
הפטוניה מסמלת אפיונים ואיכויות על פי צבעה הייחודי:
שחור – מאגיה שחורה, תרופה כנגד נשמות חוטאות ומפלצות רשע, קארמה שלילית, מוות, עגמומיות.
אדום – להט יצרים.
ורוד – רכות, חמלה, אהבת אם.
כחול – קירבה, שלווה.
צהוב – כבוד, אמון, רעות.
סגול – מסתורין, פנטזיה, חן, קסם, רהיטות.
לבן – תום לב, הדר.
Punica Granatum
מקור הרימון, כנראה מפרס ונודע למצרים בין 1450-1504 לפנה"ס.
במצרים סימל חיוניות ושפע, צויר על קירות הבתים והקברים וליווה את המת לקבורה.
זורואסטרים ראו ועדיין רואים בפרי, באירן ובעיקר בהודו, את גילומם של עזות הנפש והתרוממות הרוח.
עבור הסינים הקדומים, רימון סימל קירבת הלבבות ופיוט, כמו גם אמצעי לגרש את העין הרעה.
על פי המיתולוגיה היוונית, פרספונה אכלה מהפרי האסור, כאשר שהתה בארץ המתים.
על כן נאלצה להישאר בממלכת הדס, אל השאול, משך הסתיו והחורף, ולשוב לחיק אימה, אלת האדמה, באביב ובסתיו.
עבור היהודים, הרימון מהווה את אחד משבעת המינים המקודשים.
דימוי הרימון קישט לכאורה את עמודות ההיכל, את פעמוני הזהב בשלמות הכוהנים ואת ספר התורה – לזכר חורבן הבית.
עבור הנצרות, הרימון מסמל את דמו הנשפך של ישוע, כמו גם את כנסיית כל המאמינים.
Ranunculus Asiaticus
המילה “Rana” בלטינית פירושה צפרדע והמילה “Unculus” – זעירה.
אולי הפרח קיבל את שמו כי הוא גדל, כמו צפרדעים, על שפת הנחלים.
שמות נוספים: "שושנת האביב", "נורית פרסית".
בתרבויות רבות הנורית מסמלת חן ויופי. היא עדינה ורעילה באחת.
רפואה עממית של ילידי אמריקה עושה שימוש בפרחים המיובשים להכנת רטיות חמות.
רטיות אלה אמורות היו להרגיע כאבי פרקים ושרירים.
מייחסים לצמח אגדות מוזרות.
ילידי אמריקה:
זאב הערבות להטט עם עיניו כאשר הופיע עיט וחטף אותן.
שתי נוריות השדה נעתרו לשמש לזאב עיניים חלופיות.
פרס:
הנסיך התאהב עד כלות בנימפת היער ושר לכבודה יום וליל.
מרוב שעמום ולאות היא הפכה אותו ל-Ranunculus Asiaticus.
על פי גרסה שנייה, הנסיך, אשר לא קיבל מענה להפצרותיו, מת משברון לב.
בחמלתה, הנימפה הפכה אותו לנורית ענקית.
Tradescantia Zebrina
“Tradescantia” מכונה על שם הבוטנאי והגנן האנגלי ג'ון טריידסקנט (John Tradescant; 1664–1608).
“Zebrina” – בהשראת פסי הזברה.
שמות נוספים: "צמח העכביש", "צמח זעיר", "יהודי נודד", "מטוטלת הזברה".
בדרך כלל, הצמח מסמל אלמוות, חיוביות, מוסר.
Tropaeolum Majus
שמות נוספים: “Nasturtium” – מלטינית: "משכר אף" (עקב ריחו החריף של הפרח), "גרגיר הודי", "כובע הנזיר".
מסמל רוחניות.
מתקשר לתובנות של הפילוסוף, המשורר והמורה ההודי Sri Aurobindo (1950–1872).
Zamia Furfuracea
“Zamia” בלטינית – "אגוז האורן" וזאת על-אף שהצמח משתייך למשפחת הציקדות, דמויי הדקלים.
“Furfuracea” בלטינית – קימחי, בעל קשקשים.
שמות נוספים: "דקל הנייר", "ציקד הנייר".
רעיל ללא מרפה אדם ולבעל החיים, אם נאכל.
Zinnia
“Zinnia” נקראת על שם הבוטנאי ד"ר יוהאן גוטפריד צין (Dr. Johann Gottfried Zinn; 1759–1727).
הפרח מסמל חיבה, יופי, סיבולת, חברות, זיכרון, רומנטיקה.
משמעות הזיניה, על פי צבעיה, דומה לזו המיוחסת לפטוניה.
(מידע: ראה תווית "פטוניה").
ע: ראה תווית "פטוניה").
תודה רבה לאירית לוין על הטקסט ותודה לה ולדורית קידר על המפגש ועל "מפתח הלב" לעבודות המצולמות ובעיקר ההסבר המנהיר ומלמד באשר לסוגי הצמחייה המופיעים בתצלומים
מֵעֵבֶר לַמַּרְאָה 